במחקר חדש מתוך ה- Int Clin Psychopharmacol שבחן את היעילות של duloxetine (סימבאלתה) בטיפול בהפרעת דכאון מג’ורי (MDD) באמצעות שימוש במדד יכולת תפקודית של ה-Sheehan disability scale (בר”ת SDS ) נמצא הטיפול אפקטיבי בשיפור משמעותי של המדד.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות של דולוקסטין באמצעות מדד ה-SDS בהשוואה לפלצבו בחולים בוגרים עם MDD .
לצורך כך נאספו נתונים מ-6 מחקרים אקראיים, מקבילים, כפולי סמיות, מבוקרי פלצבו עם תוצאות בטווח קצר ובטווח ארוך (מעל 24 שבועות מעקב).
משתנה התוצאה המרכזי היה הציון הכולל של SDS. משתנים משניים כללו הפוגה תפקודית (SDS קטן מ-6 נקודות), ניקוד המילטון לדכאון, וציון בסרגל כאב ויזואלי (VAS).
נעשו ניתוחים באמצעות רגרסיה לוגיסטית להערכת שונות משותפת בכדי להעריך הבדלי בטיפול ולזהות גורמי חיזוי ליעילות הטיפול.
בסה”כ השתתפו באנליזה 2,496 מטופלים (מהם 1424 בדולוקסטין ו-1072 בפלצבו).
נמצא פער בתוצאות ניקוד ה-SDS של 2.52- בין דולוקסטין לפלצבו בטווח הקצר שהיה מובהק סטטיסטי (ברווח בר סמך של בין 3.17- ל1.87- , p<0.001) .
שיעור המטופלים שהשיג הפוגה תפקודית היה 39.5% תחת טיפול בדולוקסטין לעומת 28.7% בפלצבו.
גורמי החיזוי שהשפיעו על יעילות הטיפול היו הזמן מאז האפיזודה הדכאונית הראשונה, קבלת טיפול נוגד דכאון , ציון הכאב הויזואלי בתחילת המחקר, ומין המטופל.
האפקטים של דולוקסטין כפי שנמצאו בטווח הקצר נשמרו גם במעקב ארוך הטווח.
החוקרים מסכמים כי דולוקסטין אפקטיבי בשיפור תפקודי של מטופלים עם MDD. הם קוראים לבצע מחקרים נוספים של טיפולים אנטידכאוניים המתמקדים בהשפעה על תפקוד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!