מחקר חדש זיהה כמה מהפעיליות הנעשות באופן מקוון על ידי רופאים שעשויות להביא לפתיחת חקירה על ידי רשויות הבריאות האמריקאיות.
החוקרים ערכו שאלון בקרב 48 מנהלים של ועדות רפואיות ואוסטאופטיות ברחבי ארצות הברית בו נדרשו לקבוע את הסבירות בה אילו מבין עשרה תרחישים מוצעים יביא לחקירה רשמית בשל הפרות של מקצועיות מקוונת. בין המשיבים שרר קונצנזוס גורף לגבי האפשרות לחקירה במקרים שבו נעשה שימוש במידע שגוי ומטעה לגבי מחקרים קליניים (81% סבירות לפתיחת חקירה), במקרה של שימוש בתמונה של מטופל ללא הסכמתו (79%), סילוף או מצג שווא של אסמכתאות הטיפול (77%) וכן בפניה שלא כהלכה למטופלים (77%). הסכמה נרחבת יחסית היתה גם לגבי תרחישים כמו פרסום מידע על שתיה לשוכרה או שימוש בסמים (73%), הפרה של פרטיות החולה (65%), ויחס או דיבור מפלה למטופל (60%). הסכמה פחותה יותר נרשמה לגבי התרחישים האחרונים: יחס מזלזל במטופל (46%), תיאור של צריכת אלכוהול ללא שכרון (40%) ושימוש בנרטיבים קליניים ללא הפרת סודיות המטופל ( 16% מבין מנהלי הועדות חשבו שהרשויות יפתחו חקירה נגד הרופא במקרה כזה).
מנהלי הועדות ברובם לא חשבו שרופא שכתב באופן מקוון על שתית אלכוהול ללא השתכרות ראוי לפתיחת חקירה, אך דווקא התרחיש הזה זכה לתגובות רבות בכתב, כשרבים מהם מציינים כי יש חשיבות להקשר בו צרך הרופא אלכוהול וכן להיסטוריה של אלכוהוליזם או התמכרויות בעבר. נראה כי מרחבים אינטרנטיים, כמו רשתות חברתיות, נתפסים באופן שגוי למשתמש כפרטיים, ולכן גם רופאים שלא יהיו “חברים” של מטופלים ברשת חברתית או יעלו תמונות שלהם ללא אישור, לא יחששו להעלות תמונה שלהם עצמם שותים אלכוהול או להגיב באופן שעלול להתפס כמבזה על ידי מטופל, אף לא שהתגובה יועדה לו באופן ישיר או שהיה זיהוי כלשהו שלו. ככל שהנוכחות ברשת של רופאים ומטופלים עולה, הרופאים צריכים להיות מודעים להשלכות של פעילות או התנהגות לא אחראית ברשת ולחשיבות של היצמדות לסטנדרטים של מקצועיות גם באופן מקוון.
Ann Intern Med. 2013;158:124-130.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!