התועלת של התערבות התנהגותית לחולי סוכרת אינה מוגבלת רק לחולים צעירים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. החוקרים מדווחים כי בהשוואה למבוגרים צעירים, בקשישים תועדה תועלת דומה מבחינת איזון רמות הסוכר בדם, בעקבות השתתפות בהתערבויות התנהגותיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רופאים רבים מסתייגים מהפניית קשישים לקבוצות הדרכה, בתחושה כי אוכלוסיה זו נדרשת להתייחסות פרטנית יותר בכדי להדגים תועלת להתערבות זו.
במסגרת המחקר נכללו 222 מבוגרים בגילאי 18-75 שנים, עם סוכרת במשך לפחות שנתיים. כל המשתתפים היו במצב בריאותי טוב, אך סוכרת לא-מאוזנת, שהוגדרה בנוכחות ערכי HbA1c של 7.5% ומעלה. הם חולקו לקבוצת צעירים שכללה 151 משתתפים (גיל ממוצע של 53 שנים, HbA1c ממוצע של 9.0%) ו-71 משתתפים מבוגרים (גיל ממוצע של 67 שנים, HbA1c ממוצע של 8.7%).
מחצית מהחולים הצעירים וכשליש מהחולים המבוגרים סבלו מסוכרת מסוג 1, היתר אובחנו עם סוכרת מסוג 2.
חולים בכל קבוצה חולקו באקראי לאחת משלוש התערבויות שהתמקדו בטיפול-עצמי. בזרוע שזכתה להדרכה נרחבת, עם חמש פגישות קבוצתיות במהלך שישה שבועות, מחנכי סוכרת לימדו את החולים כיצד מזון, תרופות ופעילות גופנית משפיעים על רמות הסוכר בדם ועל דרכים אפשריות לטיפול במצבים בהם רמות הסוכר אינן מאוזנות. בין המפגשים, המשתתפים קבעו יעדים יומיים והתנסו בפתרון בעיות.
קבוצה שנייה כללה גם כן חמש פגישות עם מחנכי סוכרת במהלך שישה שבועות , וכללה תכנית הדרכה בנושא סוכרת, המותאמת ידנית. בקבוצת הביקורת השנייה, מחנכי סוכרת ערכו מפגשים אישיים במהלך שישה חודשים, במהלכם חולים יכלו לקבל כל מידע שביקשו. כל קבוצות ההתערבויות סווגו לסוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2.
בסה”כ, זוהה שיפור בערכי HbA1c שהיה דומה בקבוצת הצעירים ובקבוצת המבוגרים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים, עם כלל ההתערבויות ובשני סוגי הסוכרת.
לאחר שנה, בהשוואה למצב בתחילת המחקר, נרשמה ירידה של 0.72 נקודות אחוז בערכי HbA1c בחולים המבוגרים בקבוצה הראשונה ו-0.65 נקודות אחוז בקבוצה השנייה. באשר לחולים צעירים, הירידה בערכי HbA1c עמדה על 0.55 ו-0.43, בהתאמה.
לא זוהו הבדלים בשיפור איזון רמות הסוכר בדם בין חולים מבוגרים וצעירים עם הדרכה קבוצתית, אך בקבוצת הביקורת שכללה מפגשים קבוצתיים, השיפור במבוגרים היה גדול יותר משמעותית, בהשוואה לשיפור בצעירים.
החוקרים מדווחים כי הן בחולים מבוגרים והן בצעירים חל שיפור גם בתדירות הטיפול העצמי, ניטור יומי של רמות סוכר ומדדי תסמיני דיכאון, איכות חיים על-רקע סוכרת, מצוקה על-רקע סוכרת, תסכול עקב טיפול עצמי, תחושת ערך-עצמי ספציפית לסוכרת והתמודדות רגשית לאחר ההתערבויות.
טיפול קבוצתי עשוי להועיל לחולים לשמוע שאלות של אחרים וללמוד מגישות של אחרים. בנוסף, חולים מבוגרים עשויים להתחייב יותר להשתתפות בקבוצות ההדרכה, ועשויים ליהנות מהחברה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!