ההשפעה של טכיקרדיה ממושכת על התוצאות לאחר אירוע מוחי (מתוך הכנס ה-42 מטעם ה-Society of Critical Care Medicine)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס ה-42 מטעם ה-Society of Critical Care Medicine עולה כי עליה ממושכת בקצב הלב לאחר דימום תת-עכבישי מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי לב-ריאה וסיבוכים אחרים. עם זאת, טיפול קודם בתרופות להורדת לחץ דם מספק הגנה מסוימת.

במחקר נכללו 445 חולים לאחר אירוע מוחי, 140 מהם (31%) עם טכיקרדיה ממושכת (שהוגדרה בנוכחות קצב לב מעל 95 פעימות לדקה למשך למעלה מ-12 שעות, לפחות במהלך תקופה אחת בת 24 שעות במהלך השהות ביחידת טיפול נמרץ).

החוקרים מדווחים כי זוהה קשר משמעותי בין עליה ממושכת בקצב הלב ובין סיבוכים דוגמת אי-ספיקת לב ואוטם לבבי.

טכיקרדיה ממושכת נקשרה גם עם תוצאות פחות טובות (יחס סיכויים של 1.9). לאחר תקנון לגיל, מדד Hunt and Hess בעת האשפוז, אובדן הכרה, מדד APACHE-2, נוכחות דימום תוך-מוחי ודימום בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת בקבלה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר יש עדויות משכנעות להמשך הערכת הטיפול ובחינת הדרכים לאיזון קצב הלב בחולים לאחר דימום תת-עכבישי.

Society of Critical Care Medicine (SCCM) 42nd Critical Care Congress

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה