השערת החוקרים היתה כי העומס הזיהומי ( infectious burden -IB ), מדד החשיפה הסרולוגית לפתוגנים שכיחים, למשל Chlamydia pneumoniae, Helicobacter pylori, cytomegalovirus, ו– herpes simplex virus 1/ 2 יהיה קשור למידת הפגיעה בקוגניציה.
החוקרים בחנו את רמת הקוגניציה במשתתפים באמצעות מבחן Mini-Mental State (או MMSE) בזמן ההרשמה למחקר וכן את ה– TICS-m (ה– Telephone Interview for Cognitive Status) המותאם בעת בדיקות הביקורת השנתיות. באמצעות ניתוח של הנתונים ניסחו החוקרים את הקשר בין ה-IB לבין תוצאות ה-MMSE.
החוקרים העריכו גם את הקשר שלהם ל– TICS-m והשינוי שארע לאורך זמן. כ– 1625 משתתפים מעוקבת מחקר ה-NOMAS ) Northern Manhattan Study) נכללו במחקר.
החוקרים מצאו כי לאינדקס -IB גבוה יותר היה קשר להרעה בקוגניציה (ירידה במדדי ה– MMSE וה– TICS-m) . ה-IB נקשר למדדי MMSE של 24 או פחות, אך ללא השפעה על ירידה קוגנטיבית לאורך זמן.
החוקרים מסכמים כי לרמת ה-IB יש קשר לסיכון לשבץ, וכי לאתרוסקלרוזיס קשר בלתי תלוי לתפקוד הקוגניטיבי במחקר עוקבה זה. הם מעשרים כי זיהומים קודמים עשויים לתרום לתפקוד הקוגנטיבי הלקוי. החוקרים מציינים שהקשר שנמצא אינו מצביע עדיין על סיבתיות. הם מוסיפים כי אם אכן יוכח שיש סיבתיות הרי שייתכן ותהיה כאן פריצת דרך בעלת השלכות עצומות באשר למניעת/הקטנת הנטל של דמנציה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!