ממחקר חדש עולה כי גישה אקטיבית לטיפול בדיכאון בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה עשויה להביא להקלה בתסמינים, עם שיפור התוצאות לאחר שישה חודשים. ממצאי המחקר הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Behavioral Medicine בסן פרנסיסקו.
החוקרים כותבים כי מדובר באפשרות לסייע למטופלים עם המצוקות שלהם לאחר אירוע של התקף לב או אשפוז בשל אנגינה לא-יציבה. מחקר גדול יסייע להבין אם ניתן להציע טיפול זה לעשרות אלפי חולים בכל שנה הנאלצים להתמודד עם מחלות לב קשות, המשנות את מהלך חייהם.
במחקר הרב-מרכזי, אקראי-מבוקר, נכללו 150 חולים עם תסמיני דיכאון, כפי שהוגדר לפי מדד BDI (Beck Depression Inventory) עם ציון של למעלה מ-10 נקודות (בסולם של 0-63 נקודות), עד שישה חודשים לאחר תסמונת כלילית חדה.
מחצית מהחולים קיבלו טיפול פעיל כנגד דיכאון במשך שישה חודשים, עם אפשרות לבחור בטיפול לפתרון-בעיות באמצעות הטלפון או רשת האינטרנט ו/או תרופות, או אף אחת מהאפשרויות הללו. המחצית השנייה של החולים קיבלו טיפולי דיכאון כפי שנקבע ע”י הרופא המטפל שלהם (כלומר, טיפול סטנדרטי).
לאחר שישה חודשים, בקבוצת הטיפול הפעיל נרשמה ירידה משמעותית בתסמיני דיכאון (ירידה של 3.5 נקודות במדד BDI, p=0.01).
העלויות המשוערות מבחינת טיפול לבריאות הנפש היו גבוהות יותר בקבוצת הטיפול הפעיל, אך עלויות הטיפול הרפואי בכללותן היו נמוכות יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר תקנון לערפלנים שונים, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (325 דולרים, p=0.78).
החוקרים קוראים לערוך מחקרים גדולים יותר במטרה לקבוע את התועלת בגישה זו.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of Behavioral Medicine
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!