בסמואה (באוקינוס השקט) בשטח האמריקאי, לחמישית מהתושבים יש סוכרת סוג 2 (רבים גם עם עודף משקל) ובנוסף כשני שליש מהמשפחות נמצאות מתחת לקו העוני, מצב לא קל.
החוקרים מאוניברסיטת בראון רצו לבחון את השפעת העזרה החברתית במקום המוגבל בצוות רפואי.
לשם כך גייסו 270 חולי סוכרת ושייכו אותם לשתי קבוצות כשלאחת נתנו תמיכה אישית מעובדי בריאות חברתיים שהונחו בנושא ולאחרת רק את ההנחיות הרגילות לטיפול בסוכרת.
אחרי שנה בחנו את רמות הסוכר של כולם ונמצא כי בקבוצה שקיבלה את התמיכה החברתית היו כפול משתתפים ששיפרו את מצב הסוכרת שלהם לעומת קבוצת הבקורת.
יותר מ- 40% מאנשי קבוצת התמיכה הצליחו להפחית את רמת ה- HbA1cשלהם ביותר ממחצית הנקודה בעוד שבקבוצת הבקורת לא נמצא שיפור ורמת ה- HbA1c נשארה גבוהה = 10 כמו בתחילת המעקב.
עוד ממצא המקדם את ההבנה שחברתיות עוזרת לבריאות.
ראינו את זה גם בעוד הרבה רשתות חברתיות… ואכן לא בכדי סיים ד”ר היימן את הרצאתו על חברתיות=תרופה במשפט:
אם אתה רוצה לנסוע מהר, סע לבד אבל אם אתה רוצה לנסוע רחוק סע ביחד.
Diabetes Care. 2013 Feb 14. Epub ahead of print
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!