במחקר חדש מתוך ה-Diabetes Obes Metab
מדווחים חוקרים כי הסיכון להיפוגליקמיה, בעיקר היפוגליקמיה לילית, נמוך יותר במטופלים באינסולין glargine (לנטוס) בהשוואה למטופלי NPH , גם ובעיקר בחולי סוכרת עם תקופת מחלה ממושכת.
החוקרים מסבירים ברקע כי מטרתם הייתה להשוות את השפעת משך הזמן של מחלת הסוכרת סוג 2 על הסיכון להיפוגליקמיה בקרב מטופלים באינסולין גלרג’ין או אינסולין NPH .
לצורך כך ניתחו החוקרים נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים של 24 שבועות שהישוו בין אינסולין גלרג’ין לבין מתן חד יומי של NPH בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 , מבוגרים , נאיבים לטיפול קודם באינסולין. החוקרים ניתחו את המימצאים של אירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית, על פי משך זמן מחלת הסוכרת ע”י חלוקה לקבוצות של משך מחלה (פחות מ-5.8 שנים, בין 5.8-9.2 שנים, ,בין 9.2-14 שנים, ומעל 14 שנים).
בסה”כ ניתחו החוקרים נתונים של 2,330 מטופלים שהשתתפו ב-4 מחקרים מבוקרים ואקראיים, מהם 1,258 טופלו בגלרג’ין ו-1,072 ב-NPH .
שיעור ההיפוגליקמיות במשך היום היו דומים בשתי הקבוצות, ללא קשר למשך המחלה.
מטופלים עם תקופת מחלה ארוכה יותר שטופלו בגלרג’ין השיגו ירידה גדולה יותר בהמוגלובין A1c .
שיעורי היפוגליקמיות ליליות חמורות, והיפוגליקמיות ליליות (שהוגדרו במדידה עצמית של רמות סוכרת מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל ו-50 מ”ג/ד”ל היו קשורים באופן מובהק עם אורך תקופת המחלה בקבוצה שטופלה ב-NPH , אך לא בקבוצה שטופלה בגלרג’ין .
למרות השיפור הגדול יותר בהמוגלובין A1C, שיעור ההיפוגליקמיות הליליות הסימפטומטיות היו באופן מובהק נמוכים יותר בקבוצת הגלרג’ין בהשוואה לקבוצת ה-NPH במטופלים עם סוכרת סוג 2 ואורך מחלה ארוך יותר.
מסקנת החוקרים היא שהסיכון להיפוגליקמיה לילית נמוך יותר במטופלי הגלרג’ין מאשר תחת טיפול ב-NPH . כמו כן, לאחר שלוקחים בחשבון את משך המחלה, נראה שהטיפול באינסולין גלרג’ין, בהשוואה ל-NPH , עדיף במיוחד במטופלים שמשך מחלת הסוכרת שלהם ארוך יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!