מדדי אזהרה מוקדמים עשויים לסייע בחדרי מיון לזיהוי ילדים הנדרשים לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת Pediatrics. עם זאת, החוקרים מזהירים כנגד השימוש בכלים אלו במקום פרוטוקולי מיון סטנדרטיים.
החוקרים השוו עשרה מדדי אזהרה שונים בילדים (PEWS או Pediatric Early Warning Scores) לניבוי אשפוז ביחידות טיפול נמרץ במסגרת מחקר פרוספקטיבי שכלל קרוב ל-18,000 ילדים שפנו לחדרי מיון.
שישה מדדים היו מערכות ניקוד (שכללו פרמטרים שונים, כאשר הסיכום שלהם שימש לקביעת ערך סף) וארבעה היו מערכות מיון (בהן פרמטר חיובי יחיד העיד על חולה בסיכון).
החוקרים מצאו כי יכולת ההבחנה לזיהוי אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ ואשפוזים לבית החולים הייתה גבוהה יותר עם מערכת הניקוד, בהשוואה למערכות המיון.
לדעת החוקרים, מדדי אזהרה שפורסמו מטעם Duncan ו-Parshuram הם המתאימים ביותר לחדרי מיון, מאחר ולהם השטח מתחת לעקומה הגדול ביותר. יתרה מזאת, אלו המדדים היחידים עם ערכי סף שונים לאשפוז בבית החולים ואשפוז ביחידת טיפול נמרץ ולכן טובים יותר להבחנה בין חומרת המצב של החולים.
Duncan ושותפיו פרסמו את המדד שלהם בשנת 2006 בכתב העת Critical Care Medicine . במאמרם הסבירו כי ניתנת נקודה אחת לכל הבאים: הפרעה בדרכי אוויר (לא טרכאוסטומיה), חמצן ביתי, אשפוז קודם ליחידת טיפול נמרץ , עירוי בוריד מרכזי, חולה מושתל, שיתוק מוחין חמור, גסטרוסטומיה וטיפול ע”י למעלה משלושה רופאים מומחים. בנוסף, תת-מדד של טיפול תרופתי מבוסס על מספר התרופות שניתנו במהלך 24 שעות. קצב הלב, קצב הנשימה, לחץ דם סיסטולי ומדד GCS (Glasgow Coma Scale) נלקחו גם כן בחשבון.
מאוחר יותר, Parshuram הוביל מחקר שבחן מהדורה מעודכנת של כלי זה בבית חולים קהילתי. מאז, הכלי המעודכן מהווה גרסה לצד מיטת החולה של מדד Duncan, ולכן כולל פחות פריטים, והחוקרים מאמינים כי מדד זה הינו המתאים ביותר לחדר מיון.
החוקרים מצאו כי מדד זה ניבא טוב יותר אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ, מאשר אשפוזים לבית החולים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!