בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהום מסתם לבבי תותב עדיין מלווה בשיעורי תמותה גבוהים לאחר שנה אחת. ניתוח מוקדם להחלפת מסתם לא לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בהשוואה לטיפול תרופתי.
לדברי החוקרים, אין מחקרים פרוספקטיביים, מבוקרים רבים אודות שיעורי ההישרדות של חולים עם זיהום מסתם תותב, לאחר התערבות ניתוחית מוקדמת, בהשוואה לטיפול תרופתי. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את שיעורי התמותה באשפוז ושיעורי התמותה לאחר שנה אחת של חולים עם זיהום מסתם תותב, שעברו ניתוח להחלפת מסתם הלב במהלך האשפוז הראשוני, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול תרופתי בלבד.
החוקרים גייסו למחקר ICE-PCS (International Collaboration on Endocarditis Prospective Cohort Study) חולים בין יוני 2000 ועד דצמבר 2006. מדובר במחקר פרוספקטיבי, בינלאומי, תצפיתי, של חולים זיהום מסתם הלב. החוקרים התמקדו בחולים אושפזו עם זיהום דפיניטיבי של מסתם תותב, בצד שמאל או בצד ימין. הם בבחנו את השפעת הטיפול שניתן על התמותה, לאחר תקנון לגורמים שונים, כאשר ההתערבות כללה החלפה של המסתם במהלך האשפוז הראשוני (ניתוח מוקדם) בהשוואה לטיפול תרופתי והתוצא העיקרי היה שיעורי התמותה באשפוז ובמהלך שנה אחת.
מבין 1,025 חולים עם זיהום מסתם תותב, 490 חולים (47.8%) עברו ניתוח מוקדם ו-535 חולים (52.2%) קיבלו טיפול תרופתי בלבד. בהשוואה לטיפול תרופתי, ניתוח מוקדם לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בניתוח לא-מתוקן ולאחר תקנון להטיית בחירת הטיפול (יחס סיכון של 0.44 לתמותה באשפוז ושיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר שנה אחת עם יחס סיכון של 0.57). שיעורי התמותה הנמוכים יותר עם התערבות ניתוחית לא נותרו לאחר תקנון להטיית שורדים (יחס סיכון של 0.90 לתמותה באשפוז ושל 1.04 לתמותה לאחר שנה אחת).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים יותר עם ניתוח מוקדם, בחולים בחמישון הגבוה ביותר בנטייה לניתוח (21.2% לעומת 37.5%, p=0.03). לאחר שנת מעקב אחת, הירידה בשיעורי התמותה עם התערבות ניתוחית תועדה בחמישון הרביעי והחמישי.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להגדרת ההשפעות של תזמון הניתוח להחלפת מסתם בחולים עם זיהום מסתם תותב, עם התוויה להתערבות ניתוחית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!