הדמיית PET לפני ואחרי טיפול בהקרנות בגידולים מוקדמים מסוג NSCLC, non-small cell lung cancer, שלא ניתנים לניתוח, עשויה לאפשר הבחנה בין מטופלים בסיכון גבוה ונמוך, ועשויה להשפיע על החלטות טיפול קליניות, כך עולה ממחקר חדש שסקירה שלו פורסמה ב-medpage. מהמחקר עולה כי שינוי גדול בספיגה של ה-tracer לאחר SBRT– stereotactic body radiation therapy נקשרה לסיכון מופחת לכשלון של הטיפול, וכי ערכי ספיגה מותאמים (SUV, standardized uptake value) נמוכים לפני הטיפול היו קשורים להשרדות טובה יותר.
סריקת ההדמייה יכולה לשמש כגורם בעל יכולת חיזוי במטופלים עם NSCLC מוקדמת. רמות מוגברות של SUV נמצאו קשורות להשרדות כללית ולהשרדות ללא התפתחות של הגידול אצל מטופלים לאחר הסרה כירורגית. SBRT נחשבת לטיפול הדפיניטיבי ב-NSCLC מוקדמת שלא ניתנת לניתוח, ומחקר שנערך לאחרונה מצא כי היא אחראית לשיעור שליטה לשלוש שנים של 98% במטופלים עם .NSCLC . במחקרים נוספים הנערכים כעת מוערכת היעילות של ניתוחי הצלה מוקדמים לאחר SBRT עבור גידולי NSCLC מוקדמים נתיחים. לדברי ד”ר מנסיני, מאוניברסיטת ייל שהיה בין עורכי המחקר, היכולת לזהות גורמים שיכולים להעיד על תוצאות שליליות או חריגות תוכל אולי לאפשר זיהוי של מטופלים בסיכון גבוה, בהם יש צורך במעקב צמוד יותר, התערבות הצלה מוקדמת או טיפול תמיכה. ממצאי המחקר הוצגו במסגרת מפגש של החברה האמריקאית לרדיולוגיה האונקולוגית.
מנסיני ושותפיו ערכו מחקר רטרוספקטיבי שסקר רישומים רפואיים של 171 מטופלים עם T1-3N0M0 NSCLC שאך אובחנו שטופלו עם SBRT בין ספטמבר 2007-מאי 2012. 127 מטופלים מהקבוצה הזו עברו סריקות PET כחלק מהאבחון או כמעקב לאחר הטיפול. החוקרים רצו לזהות גורמים מנבאים פוטנציאלים לכשלון של SBRT. המשתתפים הוגדרו כלא ניתנים לניתוח או שסירבו לניתוח ולכן הופנו ל-SBRT. השינוי המקסימלי ב-SUV, או SUVmax חושב לפי נוסחה (maximum activity in volume of interest/activity administered/patient weight), כשבחישוב נכלל גם הגידול הראשוני. לאחר ה-SBRT המטופלים היו במעקב מדי שלושה חודשים במשך כשנתיים, ולאחר מכן אחת לשישה חודשים, כשבביקורות עברו המשתתפים סריקות CT של החזה ובדיקה גופנית. לאחר הניתוח, המשתתפים נשלחו לסריקות PET לפי החלטת הרופא המטפל. משך המעקב החציוני היה 14 חודשים; בקרב המשתתפים, כמעט 40 אחוזים היו עם גידולים מסוג אדנוקרצינומה וכעשרים אחוזים עם היסטולוגיה של תאי קשקש. הגידולים הנותרים לא עברו ביופסיה או שלא היו מוגדרים. למעלה מ-80 אחוזים מהמשתתפים סבלו מ- T1 NSCLC וקרוב ל-15% ממחלת 2T וגודלו החציוני של הגידול היה 2.2 סנטימטרים. כמעט כל המטופלים עברו סריקות PET מקדימות לפני הטיפול, וכשליש מהם עברו סריקות לאחר הטיפול.
ה-SUVmax החציוני עמד על 4.8 יחידות. לאחר הניתוח, ה- SUVmaxהחציוני היה 2.3 יחידות, והירידה החציונית ב- SUVmax לאחר הטיפול היתה 3.7 יחידות. בזמן המעקב סבלו חמישה מטופלים מכשל של מקומי, ארבעה מהם סבלו מכשל של הבלוטה ותריסר מהם סבלו מ-distant failure. בניתוח רב משתנים של הגורמים הקשורים לאלו מן הכשלים נמצא כי הירידה האבסולוטית ב- SUVmax היתה אחת מארבעה גורמים עצמאיים המאפשרים תחזית הצלחה של הטיפול (עם HR של 0.856, עם CI 95% 0.768-0.944, P=0.005). שלושת הגורמים המנבאים האחרים היו גיל המשתתף, גודל הגידול והיסטולוגיה של תאי קשקש. משך הההשרדות החציוני של המשתתפים היה 14.65 חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!