החברה הצפון אמריקאית למנאופוזה (NAMS) עדכנה והרחיבה את נייר העמדה והצהרת הכוונות שלך לגבי ניהול של אטרופיה ולו-וגינלית סימפטומטית (VVA) בנשים לאחר מנאופוזה.
NAMS ערכה סריקה של הספרות הרפואית הנוגעת ל-VVA שפורסמה בפאבמד מאז שפורסמה הצהרת הכוונות האחרונה ב-2007, לגבי התפקיד של טיפול אסטרוגן מקומי ב-VVA אצל נשים לאחר מנאופוזה. קבוצת מומחים מוכרים בתחום הבריאות האורו-גינקולוגי סקרה את הספרות הרלוונטית כדי להעריך האם הופיעו עדויות חדשות לגבי השימוש באסטרוגן מקומי, וכן לגבי אפשרויות אחרות שהתפתחו לגבי ניהול וטיפול בהתפתחות של VVA סימפטומטית. הפאנל הגיש את המלצותיו ומסקנותיו לחבר הנאמנים של NAMS.
VVA סימפטומטית עלולה לפגוע באיכות החיים של נשים פוסטמנאופוזליות, והיא עלולה להיות מאובחנת בחסר. במקרים רבים ניתן לטפל בה בהצלחה: בארצות הברית וקנדה קיימות מספר תרופות מאושרות למכירה מעבר לדלפק (ללא מרשם רופא), שהראו יעילות בטיפול בהפרעה, בתלות בחומרת התסמינים, ביניהן חומרים לובירקנטיים וחומרי לחות וגינליים, אסטרוגן וגינלי, טיפול הורמונלי, ואת ה-אוספמיפן (ospemifene), מודולטור סלקטיבי של הרצפטור לאסטרוגן, המתווה לטיפול בדיספרנויה (dyspareunia) . עם זאת, אין מספיק מחקרים שבחנו את הבטיחות ארוכת הטווח של אסטרוגן מקומי ושל אוספמיפן. לשינויים במיקרוביום הוגינלי השפעות שונות על הסימפטומים של ההפרעה.
ההצהרה גורסת כי לרופאים יכולת לשפר את חיי המין ואת איכות החיים של נשים לאחר מנאופוזה, באמצעות הדרכה וחינוך לגבי VVA סימפטומטית, אבחון ההפרעה ואפשרויות הטיפול והניהול שלה. בחירת הטיפול תלויה בחומרת הסימפטומים מהם סובלת האשה , יעילות ובטיחות הטיפול בעבור כל מטופלת וכן העדפות המטופלת. הטיפול באסטרוגן הוא היעיל ביותר במצב של סימפטומים בינונים עד חמורים, אם כי מצוין כי לא נערכה השוואה של הטיפול באסטרוגן מול טיפול באוספמיפן. טיפולים לא הורמונליים ללא מרשם מאפשרים הקלה במצב אצל נשים רבות, הסובלות מסימפטומים מתונים. במתן מקומי של אסטרוגן במינון נמוך, אין אינדיקציה למתן של פרוגסטרון אצל נשים ללא רחם, ובדרך כלל אין אינדיקציה גם לנשים עם רחם בריא. עם זאת, מעולם לא נבדקה הבטיחות הרחמית של הטיפול במשך למעלה משנה, במחקרים קלינים רלוונטיים. כמו כן, אין מידע מספק לגבי הבטיחות של אסטרוגן מקומי בנשים עם סרטן השד, ולכן בנשים כאלה יש לבחון את הצרכים של המטופלת ואת המלצות האונקולוג לשם קבלת החלטה. מצוין כי מחקר נוסף בתחום של המיקרוביום הוגינלי עשוי להביא לטיפולים חדשים בעתיד.
Menopause 2013; 20 (9); 888-902
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!