במאמר שפורסם בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין מדד מסת הגוף ובין תסמיני שריר-שלד, בפרט תסמינים של הגפיים התחתונות. יתרה מזאת, הקשר היה שונה בין אלו שעבדו בעבודה עם עומס גופני גבוה ונמוך. בהשוואה לעובדים בעלי משקל תקין, באלו שסבלו מהשמנת-יתר נרשם סיכון גבוה יותר להופעת התסמינים וכן שיעור נמוך יותר של החלמה מהתסמינים הללו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מדד מסת הגוף ובין תסמינים מוסקולוסקלטאליים והאינטראקציה עם עומס עבודה פיזית. בנוסף, הם ביקשו להבין טוב יותר את הקשר בין עודף משקל והשמנת-יתר ובין הופעת תסמינים והחלמה של התסמינים.
על-בסיס אוכלוסיה גדולה של אנשים עובדים (קרוב ל-45,000 משתתפים) מנתוני NWCS (Netherlands Working Conditions Survey), החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת הקשר בין מדד מסת הגוף ובין תסמינים המערבים את מערכת שריר-שלד, עם תקנון לערפלנים אפשריים. נתוני NWCCS (Netherlands Working Conditions Cohort Study) שכללו 7,909 משיבים שימשו למטרת המחקר השנייה (כומר, להערכת מהלך התסמינים).
בנבדקים עם מדד מסת גוף גבוה נרשמה עליה בשכיחות תסמינים מוסקולוסקלטאליים לאחר 12 חודשים (יחס סיכויים של 1.13 עם עודף משקל ושל 1.28 עם השמנת-יתר). הקשר הושפע מהעומס הגופני של העבודה, עם קשר בולט יותר בקרב עובדים בעבודות פחות פיזיות, בהשוואה לאלו שעבדו בעבודה פיזית יותר. החוקרים זיהו קשר בין השמנת-יתר ובין הופעת תסמינים המערבים את מערכת שריר-שלד (יחס סיכויים של 1.37) וקשר הפוך עם החלמה מתסמינים אלו (יחס סיכויים של 0.76).
ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בנוכחות גורמים ביוכימיים התורמים לקשר בין מדד מסת הגוף ובין תסמינים המערבים את הגפיים התחתונות.
BMC Musculoskelet Disord. 2013;14
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!