טיפול ב-Nortriptyline אינו-יעיל כנגד גסטרופרזיס (JAMA)

Nortriptyline אינו יעיל יותר מפלסבו בטיפול בגסטרופרזיס על-רקע אידיופתי, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי, מבוקר-פלסבו, שפורסמו במהדורת 25 בדצמבר של כתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גסטרופרזיס אידיופתי הינה תופעה נדירה וקשה לטיפול. התרופות הזמינות כיום אינן יעילות או כרוכות בתופעות לוואי חמורות. חלק מהרופאים בוחרים בנוגדי-דיכאון, תחת ההשערה כי חלק מהתסמינים, דוגמת בחילות וכאב, נובעים מנוירופתיה של עצבים תחושתיים ואנטריים.

במטרה לבחון השערה זו, החוקרים חילקו באקראי 130 חולים עם גסטרופרזיס אידיופתי לשתי קבוצות (65 חולים בכל קבוצה). קבוצה אחת קיבלה מינונים עולים של Nortriptyline (10 מ”ג כל יום למשך שלושה שבועות, לאחר מכן מינון של 25 מ”ג ליום, למשך שלושה שבועות, בהמשך שתי קפסולות של 25 מ”ג למשך שלושה שבועות, ובסיום שלוש קפסולות של 25 מ”ג למשך שלושה שבועות). הקבוצה השנייה נטלה פלסבו באותו משטר טיפול.

במידה והחולים פיתחו חוסר-סבילות או תופעות לוואי חמורות, הם הפסיקו את הטיפול למשך שבוע ולאחר מכן ניסו את הטיפול בשנית. במידה וחלה  הישנות של התסמינים, הם הפסיקו את הטיפול התרופתי לשארית המחקר, אך נכללו במעקב.

החולים נטלו Promethazine ו/או Ondansetron כטיפול הצלה להקאות.

חולים רבים לא הצליחו להקפיד על פרוטוקול המחקר בשלמותו, אך 30 חולים בקבוצת הטיפול ב- Nortriptyline ו-45 חולים בקבוצת הפלסבו עמדו בהצלחה במינונים ובלוח הזמנים. השינויים בתסמינים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות לפי מדד Gastrointestinal Symptom Rating Scale. כמו כן, לא זוהו הבדלים בתתי-מדדים של בחילות, מלאות, שובע מוקדם או נפיחות.

החוקרים מדווחים כי חולים שנטלו את התרופה דיווחו על שיפור של 23% בתסמינים, זאת בהשוואה לשיפור של 21% בקבוצת הפלסבו, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית. הם זיהו שיפור ממוצע של 6.1 נקודות במדד אובדן תאבון בקבוצת הטיפול ב- Nortriptyline, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.03).

בקבוצת הטיפול הפעיל נרשמה גם ירידה גדולה במדד כאבי בטן של סולם Gastrointestinal Symptom Rating Scale (P=0.04) והתסמין העיקרי של גסטרופרזיס, חוסר יכולת לסיים את הארוחה (P=0.05), כמו גם עליה גדולה יותר במדד Clinical Global Patient Impression Score (P=0.02).

במספר מדדים אחרים לא זוהו הבדלים בשינוי בתסמינים בין שתי הקבוצות.

מספר תופעות הלוואי שתועדו בשתי הקבוצות היה דומה, אך בקבוצת הטיפול ב- Nortriptyline תועדו חמש תופעות לוואי חמורות (תגובה אלרגית אחת, שני מקרים של הקאות, מקרה אחד של סיבוך במערכת העיכול ואחד של סיבוך לבבי), בהשוואה לתופעת לוואי חמורה אחת בקבוצת הפלסבו (כאבי  בטן)..

החוקרים מזהירים כי ממצאי המחקר אינם תקפים למקרים של גסטרופרזיס על-רקע סוכרת. הממצאים אינם תומכים בטיפול ב- Nortriptyline כתוספת טיפול או טיפול משני לגסטרופרזיס אידיופתי.

JAMA. 2013;310:2640-2649

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן