ע”פ מחקר חדש מ-circulation הגישה המקובלת של הוספת טיפול נוגד טסיות לטיפול נוגד הקרישה למטופלים הסובלים מפירפור פרוזדורים (AF) ומחלת לב כלילית (CAD) יציבה אינה קשורה להורדת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים אך היא מעלה את הסיכון לדימומים ולכן יש מקום לבחון מחדש גישה מקובלת זו.
ברקע למחקר מציינים המחברים כי שהגישה הטיפולית האנטיתרומבוטית האופטימלית ארוכת הטווח למטופלים עם AF קיים ן- CAD יציבה אינה חד משמעית, אך השימוש בהוספת טיפול נוגד טסיות לטיפול נוגד הקרישה נפוץ. מטרת החוקרים הייתה לבחון את האפקטיביות והבטיחות של הוספת טיפול נוגד טסיות לאנטגוניסטים של ויטמין K (בקיצור VKA) במטופלים עם AF ו-CAD יציבה.
החוקרים עקבו אחר מטופלי AF עם CAD יציבה (שהוגדרה כ-12 חודשים לאחר אירוע קורונרי חד) בין 2002-2011 . הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ולדימומים רציניים (הדורשים אישפוז) נבחנו באמצעות רגרסיה מסוג COX ע”פ הטיפול האנטיתרומבוטי.
בסה”כ השתתפו 8,700 מטופלים במעקב (גיל ממוצע 74.2 , 38% נשים). במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 3.3 שנים, שיעור האירועים הגולמי היה 7.2 , 3.8 ו-4.0 לכל 100 שנות מטופל עבור אוטם שריר הלב/מוות קורונרי , תרומואמבוליזם , ודימומים, בהתאמה.
בהשוואה לטיפול ב-VKA בלבד, הסיכון לאוטם שריר הלב/מוות קורונרי היה דומה עבור מטופלים ב-VKA + אספירין (סיכון יחסי 1.12, בטווח בר סמך 0.92-1.34 ) או VKA + קלופידוגרל (סיכון יחסי 1.53, בטווח 0.93-2.52 ).
הסיכון לתרומבואמבוליזם היה דומה בקבוצות הטיפול השונות. לעומת זו הסיכון לדימומים היה גבוה יותר בקבוצות שקיבלו בנוסף ל-VKA אספירין (סיכון יחסי 1.5 בטווח בר סמך 1.23-1.82) או קלופידוגרל (סיכון יחסי 1.84, בטווח 1.11-3.06 ) .
מסקנת החוקרים היא שבמטופלי AF עם CAD יציבה, הוספת טיפול נוגד טסיות בנוסף ל-VKA אינה קשורה להפחתה מובהקת בסיכון לאירועים קורונרים או תרומבואמבוליזם, בעוד שהסיכון לדימומים עולה באופן מובהק. לדעתם, הגישה המקובלת של הוספת טיפול נוגד טסיות בנוסף ל-VKA במטופלים אלה דורשת הערכה מחדש.
CIRCULATIONAHA.113.004834 Published online before print January 27, 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!