פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לכאבי צוואר באנשים העובדים בעבודות סדנטריות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APS)

ממחקר פרוספקטיבי חדש עולה כי באנשים העובדים במשרה מלאה ליד שולחן עבודה ואינם עוסקים כלל בפעילות גופנית חלה עליה בסיכון להתפתחות כאבי צוואר כרוניים לאחר שנה, בהשוואה לאלו העובדים באותה עבודה אך מקפידים על פעילות גופנית בשעות הפנאי.

לדברי החוקרים, פעילות גופנית חשובה למניעת כאבי צוואר כרוניים וחשוב כי רופאים ידגישו עובדה זו למטופליהם, בעיקר אלו העובדים בעבודות משרדיות או אלו הכוללות ישיבה למשך פרקי זמן ארוכים ויחסית ללא פעילות גופנית.

כאבי צוואר כרוניים הוגדרו ככאבי צוואר מפריעים, לפי קריטריוני ה-Task Force on Neck Pain, במשך שלושה חודשים ומעלה במהלך השנה האחרונה. פעילות גופנית בשעות הפנאי הוגדרה לפי שאלון Baecke Physical Activity Questionnaire, שביקש מהמשתתפים במחקר לדרג את כמות הפעילות הגופנית, בהשוואה לאחרים באותו גיל ולדווח על תדירות משחקי ספורט, צפייה בטלוויזיה, הליכה, רכיבה והזעה במהלך פעילות גופנית.

מהתוצאות עלה כי בעובדים שדיווחו כי לא עסקו בפעילות גופנית מחוץ לשעות העבודה נרשמה עליה של 50% בסיכון להתפתחות כאבי צוואר, בהשוואה לאלו שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית בהיקף מסוים. יחס הסיכויים להתפתחות כאבי צוואר לאחר שנה אחת עמד על 1.48 בעובדים שלא עסקו כלל בפעילות גופנית בשעות הפנאי.

בעובדים שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית מסוימת במהלך שעות הפנאי, יחס הסיכויים להתפתחות כאבי צוואר לאחר שנה אחת עמד על 0.49.

החוקרים מצאו עוד קשר בין התפתחות כאבי צוואר ובין חולשת שרירים מיישרים של הצוואר וכי בעובדים שדיווחו על פעילות גופנית רבה יותר בשעות הפנאי סיבולת השרירים המיישרים של הצוואר הייתה גדולה יותר.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על חשיבות הערכת היקף הפעילות הגופנית וההסבר למטופלים אודות חשיבות פעילות גופנית במניעת כאב.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APS (American Pain Society)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן