ממחקר פרוספקטיבי חדש עולה כי באנשים העובדים במשרה מלאה ליד שולחן עבודה ואינם עוסקים כלל בפעילות גופנית חלה עליה בסיכון להתפתחות כאבי צוואר כרוניים לאחר שנה, בהשוואה לאלו העובדים באותה עבודה אך מקפידים על פעילות גופנית בשעות הפנאי.
לדברי החוקרים, פעילות גופנית חשובה למניעת כאבי צוואר כרוניים וחשוב כי רופאים ידגישו עובדה זו למטופליהם, בעיקר אלו העובדים בעבודות משרדיות או אלו הכוללות ישיבה למשך פרקי זמן ארוכים ויחסית ללא פעילות גופנית.
כאבי צוואר כרוניים הוגדרו ככאבי צוואר מפריעים, לפי קריטריוני ה-Task Force on Neck Pain, במשך שלושה חודשים ומעלה במהלך השנה האחרונה. פעילות גופנית בשעות הפנאי הוגדרה לפי שאלון Baecke Physical Activity Questionnaire, שביקש מהמשתתפים במחקר לדרג את כמות הפעילות הגופנית, בהשוואה לאחרים באותו גיל ולדווח על תדירות משחקי ספורט, צפייה בטלוויזיה, הליכה, רכיבה והזעה במהלך פעילות גופנית.
מהתוצאות עלה כי בעובדים שדיווחו כי לא עסקו בפעילות גופנית מחוץ לשעות העבודה נרשמה עליה של 50% בסיכון להתפתחות כאבי צוואר, בהשוואה לאלו שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית בהיקף מסוים. יחס הסיכויים להתפתחות כאבי צוואר לאחר שנה אחת עמד על 1.48 בעובדים שלא עסקו כלל בפעילות גופנית בשעות הפנאי.
בעובדים שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית מסוימת במהלך שעות הפנאי, יחס הסיכויים להתפתחות כאבי צוואר לאחר שנה אחת עמד על 0.49.
החוקרים מצאו עוד קשר בין התפתחות כאבי צוואר ובין חולשת שרירים מיישרים של הצוואר וכי בעובדים שדיווחו על פעילות גופנית רבה יותר בשעות הפנאי סיבולת השרירים המיישרים של הצוואר הייתה גדולה יותר.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על חשיבות הערכת היקף הפעילות הגופנית וההסבר למטופלים אודות חשיבות פעילות גופנית במניעת כאב.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APS (American Pain Society)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!