השוואה בין בדיקות MRP ו-CTP להערכת נגעים איסכמיים בחולים עם אירוע מוחי חד (Stroke)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקות MRP (Magnetic Resonance Perfusion) ו-CTP (Computed Tomographic Perfusion) יכולות לשמש באופן דומה וחליפי להערכת נגעים איסכמיים חדים בחולים עם אירועים מוחיים.

מבין דרכים שונות להערכת הזילוח, החוקרים מצאו כי הזמן עד לשיא תפקוד שיירי (Tmax) היה היחיד שהבחין בין פגמי זילוח ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי טכניקות ההדמיה. להערכתם, למאמר חשיבות רבה מאחר ומוכיח כי ללא תלות בבדיקה בה בוחרים, ניתן לקבל את אותה פיסת מידע בדיוק.

לכל אחת מהשיטות הללו יש יתרונות וחסרונות, ואין עדיפות ברורה לאחת מהן בחולים עם אירוע מוחי חד. CTP הינה בדיקה מהירה וזמינה יותר מבדיקת MRP, ועל-כן עדיפה לאבחנה מהירה. עם זאת, בדיקת CTP כרוכה בקרינה; MRP הינה בדיקה ארוכה יותר ולעיתים קרובות פחות זמינה, אך בד”כ מספקת מידע נוסף בנוגע לסיבות והיקף האירוע המוחי.

במחקרם בחנו החוקרים את שיעורי ההסכמה בין שתי הטכניקות ב-45 חולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. כל המשתתפים עברו בדיקות CTP ו-MRP בתוך שעתיים אחת מהשניה ובתוך תשע שעות מהופעת האירוע המוחי.

החוקרים השתמשו בשמונה מפות זילוח שונות, שהתבססו על ספים שונים לזרימת דם למוח. ההבדל בין שתי שיטות ההדמיה לא היה דרמטי, אם כי תוארו הבדלי נפח משמעותיים עם כל המפות למעט Tmax.  לפיכך, הם קובעים כי Tmax הוא ללא ספק המשתנה הטוב ביותר.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים קובעים כי ניתן להשתמש בשתי הטכניקות באופן חליפי. המשמעות הינה כי אין צורך לחזור על בדיקת CT לאחר טיפול, ובאופן זה ניתן להפחית את מינון הקרינה למטופל ולקבל מידע אופטימאלי בשלב מוקדם לאחר הטיפול באמצעות בדיקות MRI.

Stroke 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן