מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, עולה כי בנשים לפני-מנופאוזה עם ממאירות שד מוקדמת, חיובית לקולטנים להורמונים, טיפול אדג’וונטי ב- Exemestane עם דיכוי שחלות, בהשוואה לשילוב Tamoxifen עם דיכוי שחלות, הביא להפחתה משמעותית של שיעורי הישנות הממאירות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אדג’וונטי במעכבי ארומטז, בהשוואה לטיפול ב-Tamoxifen, מביא לשיפור תוצאות הטיפול בנשים לאחר-מנופאוזה עם ממאירות שד חיובית לקולטנים להורמונים.
בשני מחקרים בשלב 3 חולקו באקראי נשים לפני-מנופאוזה עם ממאירות שד מוקדמת, חיובית לקולטנים להורמונים, לטיפול ב- Exemestane עם דיכוי שחלות או שילוב Tamoxifen עם דיכוי שחלות, לתקופה בת חמש שנים. דיכוי ייצור אסטרוגן בשחלות בוצע באמצעות Triptorelin, כריתת שחלות או הקרנות לשחלות. הניתוח הראשוני כלל נתונים מ-4,690 נשים משני מחקרים.
לאחר חציון מעקב של 68 חודשים, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר חמש שנים עמדו על 91.1% בקבוצת המטופלות ב- Exemestane עם דיכוי שחלות ועל 87.3% בקרב מטופלות ב-Tamoxifen עם דיכוי שחלות (יחס סיכון להישנות מחלה, ממאירות פולשנית שניה או תמותה של 0.72, p<0.001). שיעורי ההישרדות ללא סרטן שד לאחר חמש שנים עמדו על 92.8% בקבוצת המטופלות ב- Exemestane עם דיכוי שחלות, בהשוואה ל-88.8% מהמטופלות ב-Tamoxifen עם דיכוי שחלות (יחס סיכון להישנות של 0.66, p<0.001).
מבין 194 מקרי תמותה (4.1% מהנשים), שיעורי ההישרדות הכוללים לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות (יחס סיכון לתמותה בקבוצת המטופלות ב- Exemestane עם דיכוי שחלות של 1.14, P=0.37).
תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 תועדו ב-30.6% מהחולות שטופלו ב- Exemestane עם דיכוי שחלות, וב-29.4% מהמטופלות ב-Tamoxifen עם דיכוי שחלות, כאשר פרופיל תופעות הלוואי היה דומה לזה שתואר בנשים לאחר מנופאוזה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!