מדידה פשוטה של הדופק ההיקפי בעורק הרדיאלי הינה בדיקת סקירה יעילה לאבחנת פרפור פרוזדורים בחולים לאחר אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.
מהנתונים עולה כי ניתן להדריך אנשי צוות רפואי, קרובי משפחה ואפילו את החולים עצמם להבחין בין מקצב לב חריג ע”י מדידה פשוטה של הדופק. מאחר ומדובר בבדיקה פשוטה, שיעור התוצאות החיוביות-שגויות הוא נמוך ולכן מדובר בבדיקה קלה, זמינה ולא-יקרה לזיהוי פרפור פרוזדורים התקפי לאחר אירוע מוחי איסכמי.
מדגם המחקר כלל 256 חולים לאחר אירוע מוחי איסכמי, ואת קרובי המשפחה שלהם, שהודרכו כיצד לזהות דופק רדיאלי חריג.
החוקרים בחנו שלוש שיטות שונות להערכת הדופק: 1. מדידה ע”י איש צוות רפואי בעל ניסיון בהערכה קרדיווסקולארית של מטופלים. 2. מדידה ע”י קרוב משפחה של מטופל לאחר השלמה מוצלחת של ההדרכה. 3. מדידה עצמית ע”י המטופל לאחר השלמה מוצלחת של ההדרכה.
כל אלו בוצעו כמדידה יחידה במשך לפחות שלושים שניות, כאשר הבודק לא היה מודע לקצב ומקצב הלב. המדידות נערכו במהלך שעות היום והחולים עברו בו-זמנית בדיקת אק”ג, תוך הערכת הממצאים בבדיקת הדופק ובתרשים האק”ג.
מהתוצאות עלה כי 90% מהחולים הצליחו למדוד את הדופק באופן מהימן. הרגישות האבחנתית הייתה הגבוהה ביותר עם מדידות דופק שנערכו ע”י איש צוות רפואי, ולאחר מכן ע”י קרובי משפחה. עם זאת, גם למדידת דופק ע”י החולה עצמו תוארה רגישות של 54%, והחוקרים מציינים כי רגישות זו מבוססת על מדידה יחידה ועשויה לגדול עם בדיקות חוזרות. הסגוליות הייתה גבוהה בכל הקבוצות.
שיעור התוצאות החיוביות-שגויות עמד על 2.7% בלבד (6 מקרים), עם ערך מנבא חיובי של 76.9% וערך מנבא שלילי של 90.0%.
החוקרים קובעים כי התוצאות מעידות כי ניתן להדריך את מרבית החולים לאחר אירוע מוחי לבדוק באופן מהימן את קצב הלב, עם שיעור נמוך של תוצאות חיוביות-שגויות. בשילוב עם תרשים אק”ג, מדובר בבדיקת סקירה יעילה מאוד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!