שלב הגידול לאחר טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי הינו גורם חשוב יותר משלב הגידול הראשוני בהערכת הפרוגנוזה לאחר ניתוח בשל אדנוקרצינומה של הוושט וצומת וושט-קיבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 584 חולים שעברו ניתוח בשל אדנוקרצינומה של הוושט ושל צומת וושט-קיבה בשני מרכזים גדולים בלונדון, בין השנים 2000-2010. 400 חולים (68%) קיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי וב-44% תועדה ירידה בשלב הגידול בעקבות זאת.
שיעורי ההישרדות היו טובים יותר בחולים בהם נרשמה ירידה בשלב הגידול לאחר טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי (p<0.001), בהשוואה לאלו שלא הגיבו לטיפול כימותרפי לפני ניתוח.
ירידה בשלב הגידול זוהתה כגורם המנבא המשמעותי ביותר של ההישרדות לאחר תקנון לגיל החולה, דרגת הגידול, השלב הקליני של הגידול, חדירה לכלי דם ולימפה, מצב השוליים לאחר הניתוח וסוג הכריתה הניתוחית (יחס סיכון של 0.43).
ההישרדות של החולים הייתה תלויה במיוחד בשלב הפתולוגי של החולים לאחר טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, ולא בשלב הגידול הראשוני. מכאן עולה כי מומלץ להשלים פרוצדורות אבחנתיות מתקדמות לקביעת שלב הגידול לאחר טיפול ניאו-אדג’וונטי כימותרפי. ההחלטות בנוגע לטיפול צריכות להתבסס על שלב הגידול לאחר הטיפול הנ”ל ולא על-בסיס שלב הגידול הראשוני. המטרה העיקרית של קביעת שלב הגידול הראשוני היא לזהות גרורות מרוחקות (ולכן לשלול טיפול בכוונת ריפוי) ולשמש כבסיס להשוואת התגובה לטיפול.
J Clin Oncol 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!