ההשפעות של Rifaximin בטיפול באנצפלופתיה כבדית (Aliment Pharmacol Ther)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי ל- Rifaximin השפעה חיובית בטיפול בחולים עם אנצפלופתיה כבדית והטיפול עשוי להביא להפחתת שיעורי התמותה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Rifaximin מומלץ כטיפול למניעת אנצפלופתיה כבדית, אך קיימת מחלוקת בנוגע להשפעות של Rifaximin על אנצפלופתיה כבדית גלויה ומינימאלית. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשלים סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת Rifaximin בטיפול באנצפלופתיה כבדית.

החוקרים ערכו חיפוש אלקטרוני וידני ואספו מידע שלא פורסם להשלמת מטה-אנליזה, שכללה 19 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם סך כולל של 1,370 חולים. התוצאות חושבו על-בסיס מידע שלא פורסם מ-11 מחקרים.

בסיכומו של דבר, ל- Rifaximin הייתה השפעה חיובית על מניעה שניונית של אנצפלופתיה כבדית (יחס סיכון של 1.32), אך לא בניתוח רגישויות של Rifaximin לאחר TIPSS (יחס סיכון של 1.27). הטיפול ב- Rifaximin הביא לעליה בשיעור החולים שהחלימו מאנצפלופתיה כבדית (יחס סיכון של 0.59) ולהפחתת שיעורי התמותה (יחס סיכון של 0.68). התוצאות נותרו על כנן לאחר תקנון להטיות אפשריות וניתוח נוסף של הנתונים רק אישר את הממצאים בנוגע להחלמה מאנצפלופתיה כבדית.

מהעדויות עולה כי Rifaximin הינו טיפול מבוסס-ראיות אפשרי בחולים עם אנצפלופתיה כבדית.

Aliment Pharmacol Ther. 2014;40(2):123-132

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן