מה בין צריכת אשלגן ובין הסיכון לאירועים מוחיים? (Stroke)

מנתונים חדשים ממחקר Women’s Health Initiative עולה קשר בין צריכת אשלגן רבה ובין סיכון מופחת לאירועים מוחיים מכל סוג ואירועים מוחיים איסכמיים, כמו גם שיעורי תמותה מכל-סיבה, בנשים מבוגרות. ממצאי הסקירה האחרונה פורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Stroke.

ההשפעה הייתה בולטת במיוחד במקרים של אירועים מוחיים איסכמיים בנשים ללא יתר לחץ דם. מהנתונים עולה כי בקרב נשים בגילאי 50-79 שנים, באלו ללא יתר לחץ דם עם רמות אשלגן גבוהות יותר נרשמה ירידה של 27% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לנשים עם רמות אשלגן נמוכות.

עוד עולה מהנתונים כי באופן כללי, המשתתפות במחקר צרכו אשלגן בכמות קטנה מהכמות היומית הממולצת. בארצות הברית, ההמלצה היא לצריכה יומית ממוצעת של 4,700 מ”ג, כאשר בקרב המשתתפות במחקר עמדה הצריכה הממוצעת על 2,600 מ”ג ורק 2.8% מהנשים במחקר ענו על הסף המומלץ לצריכת אשלגן.

מדגם מחקר WHI כלל כ-90,000 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים בעת הגיוס למחקר, ללא היסטוריה של אירועים מוחיים. הנשים היו במעקב למשך תקופה ממוצעת של 11 שנים. צריכת אשלגן חושבה על-סמך שאלוני תזונה שהשלימו המשתתפות בעת הגיוס ולאחר שלוש שנים.

מהתוצאות לאחר תקנון לערפלנים שונים עולה סיכון נמוך משמעותית לאירועים מוחיים ותמותה מכל-סיבה בנשים בחמישון העליון של צריכת אשלגן (מעל 3,193.6 מ”ג), בהשוואה לאלו בחמישון התחתון (פחות מ-1,925.5 מ”ג).

הירידה בסיכון לאירוע מוחי הייתה גדולה יותר בקרב נשים שלא סבלו מיתר לחץ דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים החדשים עולה קשר בין צריכה רבה יותר של אשלגן ובין סיכון מופחת לאירועים מוחיים על-רקע מחלת כלי דם קטנים, אך ללא ירידה בסיכון לאירוע מוחי המורגי.

Stroke. Published online September 4, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן