במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, במסגרתו ביקשו לבחון את בחירת משטר טיפול נוגד-טסיות כפול על היארעות תרומבוזיס של התומכן לאחר שלוש שנים בקרב מטופלים בתומכן מסוג E-ZES (Endeavor Zotarolimus-Eluting Stent) ומטופלים ב-C-SES (Cypher Sirolimus Eluting Stent), מהם עולה אינטראקציה משמעותית בין סוג התומכן ובין הטיפול התרופתי.
במחקר PROTECT נכללו 8,709 חולים, מתוכם 4,357 חולקו לטיפול ב-E-ZES ו-4,352 חולקו לטיפול ב-C-SES. אספירין ניתן ללא הגבלת זמן וקלופידוגרל/טיקלופידין ניתנו למשך שלושה חודשים ומעלה או עד 12 חודשים לאחר הכנסת התומכן. התוצאים העיקריים כללו תרומבוזיס ודאי או סביר של התומכן לאחר שלוש שנים.
מניתוח רב-משתנים, שלקח בחשבון את סוג התומכן, טיפול נוגד-טסיות כפול והאינטראקציה בין השניים עלה כי ההיענות לטיפול נוגד-טסיות כפול נותרה דומה עם שני סוגי התומכנים (79.6% לאחר שנה אחת, 32.8% לאחר שנתיים ו-21.6% לאחר שלוש שנים), אך זוהתה הטרוגניות משמעותית בהשפעת סוג התומכן על הטיפול נוגד הטסיות הכפול. בהעדר טיפול נוגד-טסיות כפול, שיעורי תרומבוזיס של התומכן היו נמוכים יותר עם E-ZES בהשוואה ל-C-SES (יחס סיכון מתוקן של 0.38, p=0.0056). בנוכחות טיפול נוגד-טסיות כפול, לא תועד הבדל בין השניים (יחס סיכון מתוקן של 1.18, p=0.43).
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור התוצאות, במחקרים להערכת היארעות תרומבוזיס של התומכן יש לקחת בחשבון את הטיפול נוגד הטסיות ואת משך הטיפול האופטימאלי בשתי תרופות נוגדות-טסיות תלוי ככל הנראה בסוג התומכן.
Eur Heart J. 2014;35(29):1932-1948
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!