האם יש תועלת לשימוש בחגורת גב לאחר שברי דחיסה של עמוד השדרה (J Bone Joint Surg Am.)

בקרב חולים עם שברי דחיסה, תוצאות מוגבלות, כאבי גב והתקדמות דחיסה של הגוף הקדמי היו דומים באלו שטופלו בחגורת גב רכה או קשיחה ובאלו שלא השתמשו בחגורת גב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Journal of Bone & Joint Surgery.

מעבר לעלות ואי-הנוחות הכרוכה בשימוש בחגורת גב, מהממצאים עולה כי טיפול בחגורת גב לשברי דחיסה אוסטיאופורוטיים חסר ערך מוסף בשיפור ריפוי שברים, ניידות וכאב. יתרה מזאת, ההידרדרות ההדרגתית באיכות החיים של החולים, כולל בריאות נפשית וסוציאלית, מדגישה את הצורך במניעת שברי דחיסה אוסטיאופורוטיים ושברים אחרים.

בתוך שלושה ימים מהפציעה, החוקרים חילקו באקראי 60 מטופלים (בגילאי 65 שנים ומעלה) עם שברי דחיסה אוסטיאופורוטיים, לקבוצת חולים ללא שימוש בחגורה, טיפול בחגורה רכה או טיפול בחגורה קשיחה. מדד Oswestry Disability Index 12 שבועות לאחר השבר הוגדר כתוצא הסיום העיקרי של המחקר, עם סף העדר-נחיתות שנקבע על ממוצע של 10 נקודות.

12 שבועות לאחר השבר, תוצא הסיום העיקרי הנ”ל בקבוצת הביקורת לא היה נחות בהשוואה למדד שתואר בקבוצת הטיפול בחגורת גב רכה או קשיחה.

במהלך המעקב, לא תוארו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדי Oswestry Disability Index, מדדי כאב גב, יחס דחיסה של הגוף הקדמי, המצב הבריאותי הכללי, או שיעורי שביעות הרצון של המטופלים.

בכל שלוש הקבוצות, מדדי Oswestry Disability Index ומדדי VAS (Visual Analog Scale) לכאבי גב השתפרו עם הזמן לאחר השבר ויחסי דחיסה של הגוף ירדו משמעותית עם הזמן. מדדי SF36 (Short Form 36) ירדו 12 שבועות לאחר שברי דחיסה בכל הקבוצות, ממצאים המאשרים עדויות מוקדמות לירידה באיכות החיים לאחר שברי דחיסה.

החוקרים מציינים כי ההיארעות השנתית של שברי דחיסה בעמוד השדרה נעה סביב 700,000 מקרים, ועל-כן הם נפוצים כמעט פי שתיים בהשוואה לשברים אוסטיאופורוטיים אחרים. למעלה מ-30% מהנשים בגילאי 70 שנים ומעלה אובחנו עם שבר עמוד-שדרה אחד או יותר, על-רקע אוסטיאופורוזיס.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי תוצאות הטיפול בחולים ללא חגורת גב דומות לתוצאות הטיפול עם חגורת גב.

J Bone Joint Surg Am. 2014;96:1959-1966

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן