במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בפגים שנולדו לפני 31 שבועות היריון, חשיפה מוקדמת לקפאין לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה , BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) ו-PDA (Patent Ductus Arteriosus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היתרונות של קפאין במקרים של אפניאה של פגות הובילו רופאים להמליץ על טיפול מונע בקפאין עוד לפני הופעת אפניאה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את ההשפעות של התחלה מוקדמת של טיפול בקפאין על תוצאות הטיפול ביילודים שנולדו בשלב מוקדם מאוד.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי שכלל יילודים שנולדו לאחר פחות מ-31 שבועות היריון ואושפזו ל-29 יחידות טיפול נמרץ ביילודים בקנדה, בתקופה שבין 1 בינואר, 2010, ועד 31 בדצמבר, 2012 . יילודים שטופלו בקפאין חולקו לשתי קבוצות על-בסיס מועד התחלת הטיפול בקפאין בתוך היומיים הראשונים לאחר הלידה (טיפול מוקדם) או לאחר לפחות שלושה ימים מהלידה (טיפול מאוחר). התוצא העיקרי של המחקר היה תוצא משולב של תמותה או BPD.
מדגם המחקר כלל 5,517 יילודים, מהם 5.101 טופלו בקפאין (3,806 קיבלו טיפול מוקדם ו-1,295 טיפול מאוחר). לא תוארו הבדלים במשקל או בגיל ההיריון בעת הלידה בין שתי הקבוצות.
ביילודים שטופלו בקפאין בשלב מוקדם הסיכוי לתוצא המשולב של תמותה או BPD היה נמוך יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.81) ו-PDA (יחס סיכויים מתוקן של 0.74). לא תוארו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי התמותה (יחס סיכויים מתוקן של 0.98), אירועי Necrotizing Enterocolitis (יחס סיכויים מתוקן של 0.88), נזק נוירולוגי חמור (יחס סיכויים מתוקן של 0.80), או רטינופתיה חמורה של פגות (יחס סיכויים מתוקן של 0.78).
החוקרים לא זיהו השפעה מזיקה של חשיפה מוקדמת לקפאין על התוצאים שנבחנו וקובעים כי חשיפה מוקדמת לקפאין מלווה בירידה בשיעורי התמותה או BPD ובשיעורי PDA.
JAMA Pediatr. 2015;169(1):33-38.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!