שיעור ניכר מהמטופלים הקשישים עם סוכרת הנמצאים במצב בריאותי ירוד מקבלים טיפול המכוון להורדת רמות סוכר באמצעות אינסולין או סולפניל אוריאה, מה שמעמיד אותם בסיכון מוגבר להיפוגליקמיות חמורות, כך עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-JAMA Internal Medicine . החוקרים מציינים כי הממצאים מלמדים על כך שמטופלים קשישים רבים עם סוכרת קיבלו טיפול יתר, כלומר יעד ה-HbA1c שלהם היה מתחת ל-7% למרות שהספק הקיים לגבי התועלת מול פוטנציאל הנזק של גישה כזו במטופלים אלה.
החוקרים מציינים כי מאז 2003 ההנחיות של החברה הגריאטרית האמריקאית ממליצות על רמות יעד גליקמיות גבוהות יותר לסוכרתיים קשישים עם תחלואה נלווית מרובה ו/או תוחלת חיים מוגבלת, וזאת בשל החשש להיפוגליקמיות חמורות.
במחקר הנוכחי, החוקרים סיווגו את המטופלים הקשישים לפי 3 קטגוריות כפי שנקבעו בהנחיות של AGS/ADA : א. בריא באופן יחסי ב. עם היסטוריה של סיבוכים שטיפול עצמי עבורו עלול להיות מסובך תחלואה נלווית משמעותית .
מבין 1.288 המשתתפים מעל גיל 65 שנכללו במאגר NHANES אשר דיווחו על סוכרת ואשר עבורם היה מידע של ערך אחד לפחות של HbA1c במהלך תקופת המחקר, 51% הוגדרו בקבוצה א’ (בריאים באופן יחסי), 28% בקבוצה ב’ (מצב בינוני ), ו-21% בקבוצה ג’ (חולים קשים ומורכבים) .
מבין כלל המשתתפים, ל-62% היה ערך של HbA1c מתחת ל-7%, ול-42% היה ערך נמוך מ-6.5%. לא היו הבדלים מובהקים ברמות ה-HbA1c בין שלושת הקבוצות שדורגו לפי חומרת מצב החולים.
החוקרים מציינים שיותר משליש (38%) מהמטופלים בקבוצה ג’, מצב קשה ומורכב, היו עם רמות HbA1c מתחת ל-6.5% , כמו גן 45% מאלו שהיו במצב בינוני.
עוד מדווחים החוקרים ש-55% מאלו שהיו עם ערכי HbA1c מתחת ל-7% טופלו באינסולין או סולפניל אוריאה. גם כאן לא היו הבדלים מובהקים בין הטיפול בין תתי הקבוצות ע”פ חומרת מצב החולים.
לאור הממצאים החוקרים ממליצים על קביעה ויישום של יעדי טיפול מותאמים למצב החולים בגיל הקשיש , ובהתאם גם בחירת הטיפולים תוך מתן דגש לבטיחות ומניעת היפוגליקמיות חמורות שעלולות להיות קטלניות או לגרום לפגיעה משמעותית בחולים המבוגרים במצב בריאותי מורכב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!