דיאטה המתמקדת בהעלאת הרמות של צריכת סיבים תזונתיים בלבד אפקטיבית באופן דומה לדיאטה המוצעת ע”י האיגוד לרפואת הלב האמריקאי (AHA) שהיא מורכבת יותר ומכוונת להורדה במשקל ושיפור פרופיל הסיכון לתחלואת לב – במטופלים עם סינדרום מטבולי – כך עולה ממחקר המתפרסם אתמול ב-Annals of Internal Medicine .
למחקר גוייסו 240 מטופלים בוגרים עם סינדרום מטבולי. הגיל הממוצע היה 52, ו-72% מהם היו נשים, 86% לבנים, ו-87% בעלי השכלה אקדמית.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים או לקבוצה שהתבקשה ליישם את הדיאטה המומלצת של ה-AHA . המשתתפים בקבוצת הסיבים התזונתיים קיבלו הנחיות על אופן העלאת צריכת הסיבים לרמה של לפחות 30 גרם ליום. המשתתפים בקבוצת ה-AHA קיבלו הנחיות להעלאת צריכת סיבים, ולאימוץ השגת מטרות אישיות מבחינת ערכים קלוריים וצריכת שומן רווי, וכן הקפדה על המלצות נוספות כמו אכילת דגים פעמיים בשבוע, צמצום צריכת סוגר ומלח למינימום, והגבלת אלכוהול. לא היו הנחיות לביצוע פעילות גופנית בשתי הקבוצות.
החוקרים מדווחים כי לאחר 12 חודשים, לא היה הבדל בהיקף הירידה במשקל ביו שתי הקבוצות: 2.1 ק”ג (בטווח 1.3-2.9)בקבוצת הסיבים בהשוואה ל-2.7 ק”ג בקבוצת ה-AHA (בטווח 2.0-3.5).
מעבר לכך, החוקרים מציינים , שתי הקבוצות הדגימו שיפור ברמות לחץ דם, איכות תזונתית, תנגודת אינסולין, ורמות סוכר בצום. כמו כן הייתה נטייה מעט גבוהה יותר למטופלים בקבוצת הצריכה הגבוהה של הסיבים לפתח סוכרת בהשוואה לקבוצת ה-AHA (בהתבסס על מדידת המוגלובין A1c של מעל 6.5% ) : 7 מטופלים לעומת 1 .
שיעורי הנשירה מהקבוצות היו 9.9% בקבוצת הסיבים לעומת 12.6% בקבוצת ה-AHA , אך ההבדל לא היה מובהק.
מסקנת החוקרים היא כי שתי תכניות התזונה הובילו לתוצאות דומות, אך יתרונה של שיטת הסיבים היא בהיותה פשוטה נוחה וזמינה יותר ליישום, ולכן עבור מטופלים שנראה שיתקשו ליישם את הדיאטה המומלצת של ה-AHA , החלופה של העשרת הסיבים יכולה בהחלט להיות מתאימה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!