מחקר חדש מ-Diabetes Care מצביע על כך שביצוע ניתוח בריאטרי מסוג מעקף קיבה Roux-en-Y (ובקיצור RYGB) בחולי סוכרת סוג 2המטופלים באינסוליןמגביר את הסיכוי להפסקת הצורך בטיפול באינסוליןבהשוואה לניתוח לאפארוסקופי עם טבעת קיבה (LAGB)
ברקע מציינים החוקרים שההשפעה של ניתוחים בריאטריים על חולי סוכרת סוג 2 תלויי אינסולין (I-T2D) באוכלוסייה הכללית אינה מתועדת באופן נרחב. מטרתם הייתה לבחון את השינוי בצורך בטיפול באינסולין לאחר ניתוח בריאטרי באוכלוסייה רחבה של מטופלי I-T2D , תוך השוואה בין שיטת RYGB ל-LAGB , ובחינת ההבדלים של השפעה של הירידה במשקל בין שתי השיטות.
השתתפו במחקר 113,638 מטופלים מבוגרים שנכללו במחקר ה-Bariatric Outcomes Longitudinal Database (בקיצור מחקר ה-BOLD) , מהם 10% היו I-T2D . האנליזה הוגבלה ל-5,225 מטופלים עם I-T2D אשר היו במעקב של שנה אחת ביום לאחר הניתוח. נעשה שימוש במודלים של רגרסיה בכדי לזהות את גורמי החיסוי להפסקת טיפול באינסולין. בכדי לנטר את ההבדלים בירידה במשקל בין KYGB ל-LAGB בוצעה אנליזה מבוקרת מקרה.
החוקרים מדווחים כי מתוך 3,318 מטופלי I-T2D שעברו KYGB שיעור של 62% היו ללא צורך בטיפול באינסולין לאחר 12 חודשים, בהשוואה ל-34% מהמטופלים עם LAGB , וההבדל היה מובהק סטטיסטי.
ניתוח רגרסיה הצביע על כך ש-KYGB היה גורם חיזוי חזק להפסקת טיפול באינסולין הן לאחר חודש אחד והן לאחר 12 חודש. באנליזה מבוקרת המקרה נמצא שלאחר 3 חודשים, שיעור הפסקת הטיפול באינסולין היה גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטי בקבוצת ה-KYGB בהשוואה לקבוצת ה-LAGB , וכך לגבי שיעור ההפוגה מסוכרת .
החוקרים מדגישים כי ה-KYGB היה גורם חיזוי בלתי תלוי במשקל של הפסקת טיפול באינסולין, בעוד שהשפעת ה-LAGB על הפסקת טיפול באינסולין הייתה תלוית היקף הירידה במשקל.
החוקרים מסכמים כי במטופלי I-T2D השימוש ב-KYGB היה קשור להסתברות גבוהה יותר להפסקת טיפול באינסולין בהשוואה לשיטת LAGB (שיעור של 62% מול 34% לאחר שנה) , כאשר הפער הזה היה בלתי תלוי בהיקף הירידה במשקל בחודשים הראשונים לאחר הניתוח. לדעת החוקרים, מימצאים אלה תומכים ב-KYGB כניתוח הבחירה הבריאטרי של מטופלי סוכרת תלויי אינסולין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!