הליכה במשך רבע שעה עשויה לסייע למטופלים בעלי עודף משקל להתגבר לפחות זמנית על הכמיהה לחטיפים ממותקים, עתירי-קלוריות, כך עולה מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו בכתב העת PLoS One.
מהנתונים עולה כי הליכה מהירה עשויה לשמש כגישה להפחתת כמיהה רגעית לאוכל. הפעילות מספקת גירוי קוגניטיבי מסוים המפריע למחשבות אודות המזון הנחשק וכך עשויה לסייע בשמירה על הרגלי תזונה בריאים יותר.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של הליכה על הליכון במשך 15 דקות על הכמיהה לסוכר בקבוצה של 47 משתתפים בגיל ממוצע של 28 שנים, עם מדד מסת גוף ממוצע של 27.64 ק”ג למטר בריבוע.
להגדלת הכמיהה לחטיפים ממותקים, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להימנע מצריכת מאכלים מתוקים במשך שלושה ימים. הם גם ביקשו מהם לצום, לשתות מים בלבד, ולהימנע מכל פעילות גופנית במשך שעתיים לפני כל הערכת כמיהה לחטיפים. לאחר מכן, במפגש פעילות, חלק מהמשתתפים השלימו חימום במשך עד שתי דקות על הליכון ולאחר מכן הלכו 15 דקות בקצב מהיר דיו בכדי לתפוס אוטובוס, אך לא כזה הגורם קוצר נשימה. להשוואה, משתתפים אחרים, במקום פעילות גופנית, התבקשו לשבת ללא ניע במשך 15 דקות.
לאחר פעילות או ישיבה, כל המשתתפים ישבו בנינוחות למשך חמש דקות. לאחר מכן, הם השלימו מבחן מחשב שנועד להגביר את העירות הפיזיולוגית והדחק ובהמשך החוקרים ביקשו מהם לפתוח ממתק ולהחזיקו מבלי לאכול אותו. החוקרים שאלו את המשתתפים שבע פעמים אודות הכמיהה למזון ותחושות הערות והדחק.
מהנתונים עולה כי באלו שעסקו בפעילות גופנית מדדי הכמיהה לחטיפים ממותקים היו נמוכים משמעותית באמצע האימון ובתום האימון, בהשוואה למשתתפים שלא עסקו בפעילות גופנית. גם כאשר המשתתפים פתחו את העטיפה של הממתקים והחזיקו את החטיף בידיים, באלו שעסקו בפעילות גופנית תועדה כמיהה פחות בולטת בהשוואה לאלו שישבו.
מומחים מציינים כי המחקר בחן רק את ההשפעה קצרת הטווח ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ברורות אודות ההשפעה של פעילות גופנית במשך 15 דקות על הרגלי האכילה לאורך היום.
PLOS ONE
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!