אנשים עם תת משקל בגיל העמידה נמצאים בסיכון מוגבר לדמנציה בשלב מאוחר יותר, בעוד שמשקל יתר או השמנת יתר עשויים להיות גורמי מגן מפני דמנציה, כך עולה ממחקר מהמחקר הנרחב ביותר שהתקיים עד כה לבחינת הקשר בין מדד מסת גוף , BMI , לסיכון לדמנציה.
המימצאים הללו נמצאים בסתירה למחקרים קודמים ואחרים, מציינים החוקרים שמחקרם פורסם בשבוע האחרון ב-The Lancet Diabetes & Endocrinology .
החוקרים עשו שימוש במאגר מידע אנגלי בשם CPRD שבו ניתחו מידע של כמעט 2 מיליון אנשים בגיל ממוצע 55 בתחילת המעקב, וה-BMI הממוצע היה 26.5 ק”ג/מ”ר. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9 שנים (בטווח בין 6.3-12.6 שנים) כ-45,500 אובחנו כסובלים מדמנציה, עם שיעור של 2.4 מקרים לכל 1000 שנות מטופל.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה למבוגרים בגיל העמידה עם BMI נורמלי של 20-24.9 ק”ג/מ”ר, אלו שהיו בתת משקל היו בסיכון מוגבר של כשליש לפתח דמנציה במהלך תקופת המעקב. עוד נמצא ששיעורי הדמנציה פחתו ככל שה-BMI היה גבוה יותר.
בטבלה הבאה מוצגים שיעורי הסיכון (עם רווח בר סמך) לדמנציה ברמות BMI שונות, בהשוואה לרמה הנורמלית של BMI :
| קטגוריית BMI | סיכון יחסי (ורווח בר סמך ) לדמנציה |
| תת משקל <20 kg/m2 | 1.34 (1.30 – 1.39) |
| עודף משקל (25 – 29 kg/m2) | 0.81 (0.79 – 0.83) |
| השמנת יתר בדרגה 1 : (30 – 34.9 kg/m2) | 0.74 (0.72 – 0.76) |
| השמנת יתר בדרגה 2 :(35 – 39.9 kg/m2) | 0.69 (0.66 – 0.74) |
| השמנת יתר בדרגה 3: (≥40 kg/m2) | 0.67 (0.60 – 0.74) |
הקשר הנ”ל היה עקבי לאורך כל תקופת המעקב , גם לאחר התאמות למשתנים שונים העשויים להשפיע, ולקיחה בחשבון את העקומה בצורת J של BMI ותמותה, מסבירים החוקרים. החוקרים אינם מציעים עדיין הסברים ביולוגיים לקשר זה וממליצים על מחקרים נוספים לבחינת הקשר.
במאמר מערכת המתייחס למימצאים מציע המחבר לקחת בזהירות את האינטרפטציה של התוצאות, תוך שהוא מציין שיש מס’ פרמטרים במחקר שעלולים היו להשפיע על תוצאות האנליזה כמו שינויים ב-BMI , השפעת BMI על תמותה, ועוד. לדעתו, בנושא זה – טרם נאמר המילה האחרונה…
Lancet Diabetes EndocrinolPublished online April 9, 2015.AbstractComment
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!