במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי פרוטוקולי ניטור מוגדרים היטב עשויים לסייע באבחנה מוקדמת וטיפול הולם בילדים עם תרומבוזיס עורקי על-רקע צנתור לבבי.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות והגורמים המנבאים תרומבוזיס עורקי בילדים עם מחלות לבביות.
המחקר התצפיתי כלל את כל הילדים בגילאי 0-19 שנים שעברו צנתור לבבי דרך עורקי המפשעה במהלך 12 חודשים. לאחר צנתור לבבי הושלמה הערכת זילוח הגפה בהתאם להנחיות המקומיות. בדיקת אולטרה-סאונד דופלר בוצעה כאשר עלה חשד לירידה בזילוח הגפה.
123 ילדים (30% מתחת לגיל שנה) השלימו צנתור לבבי. תרומבוזיס עורקי אובחן ב-14 מבין 123 ילדים (11.4%). 12 מקרים (12 מתוך 14, 86%) של תרומבוזיס עורקי תועדו ביילודים מתחת לגיל 12 חודשים ו-2 מקרים (2/14, 14%) בילדים מעל גיל שנה. בסיכומו של דבר, גיל צעיר (p<0.01, יחס סיכויים של 0.49) ומשקל גוף נמוך (p<0.004, יחס סיכויים של 0.78) נקשרו בקשר מובהק עם סיכון מוגבר לתרומבוזיס עורקי. מחלת לב כחלונית (p=0.07, יחס סיכויים של 2.87) הדגימה מגמת סיכון מוגבר לתרומבוזיס עורקי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תרומבוזיס עורקי הינו סיבוך נפוץ של צנתור לבבי של יילודים והאבחנה של מקרים אלו עדיין מהוה אתגר לא פשוט.
Heart. 2015;101(12):948-953
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!