ועידת מומחים קוראת לנקוט משנה זהירות בבדיקות דנ”א עוברי ללא תאים (ACOG/SMFM)

ועידה מטעם ה-American College of Obstetricians and Gynecologists וה-Society for Maternal-Fetal Medicine פרסמה נייר עמדה בנוגע ליתרונות והמגבלות של בדיקות סקר דנ”א ללא תאים להערכת אנאפלואידיות עוברית.

המומחים מסבירים כי הם ניסו לבסס הנחיות לשימוש סביר בבדיקות הסקירה, תוך שימת דגש על העובדה שניתן להשיג מידע רב יותר בהשוואה לבדיקות סקירה קונבנציונאליות.

מדובר בהרחבה של המלצות משנת 2011 שהתמקדו בעוברים בסיכון מוגבר לאנאפלואידיות. גורמי הסיכון כוללים גיל אם של 35 שנים ומעלה, ממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד המרמזים להפרעה, סיפור משפחתי של טריזומיה או טרנסלוקציה מאוזנת של כרומוזום 13 או 21 העלולה להוביל לטריזומיה, וסמן אימהי חיובי בבדיקות סקר של האם.

המקור ל-3-13% מדנ”א ללא-תאים במחזור הדם של אישה הרה הוא מהעובר. ריצוף מקטעי דנ”א עשוי לספק מידע נוסף אודות טריזומיה.

מחקרים שנערכו משנת 212 הצביעו על הרגישות והסגוליות של דנ”א עוברי ללא-תאים וכי בדיקות הסקירה דומות באוכלוסיות בסיכון גבוה ואוכלוסיה כללית. עם זאת, הערך המנבא החיובי הוא נמוך באוכלוסיה הכללית, מאחר והשכיחות של אנאפלואידיות כה נמוכה. תוצאות חיוביות-שגויות נובעות ממצבי מוזאיקה, ממאירות אימהית, דופליקציה של כרומוזום אימהי, הריונות מרובי עוברים, תרומת ביצית והשתלת מח עצם. תוצאות שליליות-שגויות הן הרבה יותר נדירות.

סוגיה נוספת הנוגעת לבדיקה זו הינה פרקציה עוברית, האמורה לעלות על 4% לקבלת תוצאות מדויקות במרבית המעבדות. כשלון סקירה מתואר ב-1-8% מהדגימות ועד 23% מהנשים עם תוצאות המוטלות בספק נושאות עוברים אנאפלואידים. בדיקות חוזרות מובילות לתוצאות ברורות ב-50-60% מהמקרים בלבד.

הטכנולוגיה גם אינה מבחינה בין סידורים לא-מאוזנים ובין חוסר היפרדות כרומוזומים כגורם לטריזומיה. מאחר ותרחישים אלו כרוכים בשיעורי הישנות שונים, ההבחנה חשובה בייעוץ הגנטי. רק בדיקה אבחנתית יכולה לקבוע אם האנאפלואידיות נובעת ממצב תורשתי דוגמת טרנסלוקציה.

בדיקת דנ”א עוברי ללא-תאים אינה בדיקת סקר מתאימה למומי צינור עצבים. לפיכך, הועידה ממליצה על בדיקת חלבון עוברי או הערכה על-בסיס בדיקת אולטרה-סאונד להערכת הסיכון.

לסיכום, יש להקפיד על דיון באשר לסיכונים, התועלת והחלופות השונות לבדיקות סקר לפני לידה ובדיקות אבחנתיות, כולל האפשרות שלא לבצע כל בדיקה.

American Congress of Obstetricians and Gynecologists/Society for Maternal-Fetal Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן