הערכת הסיכון לניתוח מפרקים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (מתוך כנס ה-EULAR)

במהלך חמש השנים הראשונות לאחר אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), הסיכון לניתוח מפרק מג’ורי דומה בחולים עם פעילות מחלה מתונה ובאלו עם פעילות מחלה גבוהה לאורך זמן, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות ברורות לפיהן פעילות מחלה גבוהה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מובילה לתוצאות גרועות יותר. כעת הם גייסו למחקר 2,071 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית, מתוכם 2,044 חולים עם לפחות שני מדדי פעילות מחלה מתועדים בין שנה ועד חמש שנים לאחר הופעת המחלה.

משטרי הטיפול תאמו להנחיות המקובלות באותה עת, וכללו בעיקר תרופות ממשפחת DMARD, ובשנים האחרונות, תרופות ביולוגיות.

הצורך בניתוח אורתופדי במהלך חמש השנים הראשונות שימש כסמן נלווה להרס מפרקי וכשלון טיפול. במהלך תקופת המחקר תועדו 1,602 התערבויות ניתוחיות, שסווגו כניתוח מג’ורי כאשר מדובר היה בהחלפת מפרק גדול; ניתוח בינוני כאשר מדובר היה בהסרת סינוביה, איחוי מפרקי וארתרופלסטיה של שורש כף היד, יד או כף רגל; וניתוח מינורי כאשר מדובר היה בניתוח רקמה רכה.

החוקרים חישבו את פעילות המחלה הממוצעת משנה אחת לאחר הופעת המחלה ועד חמש שנים בכל מקרה.

הסיכון לניתוח מג’ורי במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה היה גבוה יותר בחולים עם פעילות מחלה נמוכה-בינונית, בינונית-גבוהה וגבוהה, בהשוואה לחולים עם פעילות מחלה נמוכה, לאחר תקנון למשתנים שונים דוגמת גיל בעת האבחנה, מין ומשך התסמינים.

הסיכון לניתוח מפרק בינוני במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה היה גבוה ב-80% בחולים עם פעילות מחלה בינונית-גבוהה, בהשוואה לאלו עם פעילות נמוכה או נמוכה-בינונית. בנוסף, הסיכון היה גבוה פי 2.5 באלו עם פעילות מחלה גבוהה, בהשוואה לאלו עם פעילות מחלה נמוכה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם פעילות מחלה בינונית במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה, למרות טיפול בתרופות ממשפחת DMARD, קיים סיכון דומה לניתוח מפרק גדול, בהשוואה לאלו עם פעילות מחלה גבוהה.

מתוך כנס ה-EULAR

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן