התועלת של תיקון אנדווסקולארי מוקדם של מפרצת בטנית (N Engl J Med)

בחולים עם מפרצת של אבי העורקים הבטני, תוצאות תיקון אנדווסקולארי מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה לאחר-ניתוח, אך עם סיכון מוגבר לקרע אבי העורקים במהלך שמונה שנות מעקב, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת New England Journal of Medicine.

המחקר לא צפוי לשנות את הנהוג כיום אך הממצאים מאשרים כי טיפול אנדווסקולארי הוא בטוח ויעיל. אין ספק כי טיפול אנדווסקולארי הפך לטיפול הסטנדרטי מאחר ומדובר בהתערבות המועדפת של המטופלים. שיעור ההתערבויות החוזרות הוא נמוך יחסית.

מבין קרוב ל-40,000 זוגות חולים תואמים, שיעורי התמותה הבתר-ניתוחית עמדו על 1.6% עם תיקון אנדווסקולארי ו-5.2% עם תיקון פתוח (p<0.001). שיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר עם תיקון אנדווסקולארי במהלך שלוש השנים הראשונות למעקב, אך במהלך חמש השנים הבאות, השיעורים היו דומים בשתי הקבוצות. קרע של המפרצת תועד במהלך שמונה שנות מעקב ב-5.4% מהחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי לעומת 1.4% מהחולים לאחר תיקון פתוח.

הרושם כי התוצאות השתפרו לאחרונה, עם ירידה בשיעורי התמותה הבתר-ניתוחית בשתי הקבוצות בתום תקופת המחקר (2001-2008), עם ירידה של 0.8 נקודות אחוז בחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי ו-0.6 נקודות אחוז לאחר תיקון פתוח.

החולים שנכללו במחקר היו מבוטחי מדיקייר לאחר אחת מההתערבויות לתיקון. המחקר לא כלל חולים לאחר קרע או דיסקציה של אבי העורקים. ניתוח סטטיסטי שימש לתקנון להתערבויות בטניות קודמות, כמו גם משתנים דמוגרפים ותחלואה נלווית. עם זאת, החוקרים מציינים כי הם לא הצליחו לקחת בחשבון הבדלים אנטומיים, שכן לעיתים ניתוח פתוח מועדף בחולים עם אנטומיה מורכבת יותר, וייתכן כי חולים אלו בסיכון מוגבר לסיבוכים מאוחר יותר.

התועלת קצרת הטווח של תיקון אנדווסקולארי כללה שיעורים נמוכים יותר של סיבוכים בתר-ניתוחיים, דוגמת דלקת ריאות (3.8% לעומת 12.9% בקבוצת התיקון הפתוח, p<0.001) ומשך אשפוז קצר יותר (3.5 לעומת 9.8 ימים, p<0.001).  התועלת ההישרדותית בשנים המוקדמות של המעקב הייתה גדולה יותר בחולים מבוגרים. שיעורי ההישרדות בטווח הארוך היו גבוהים יותר בחולים לאחר תיקון אנדווסקולארי במהלך שבע השנים הראשונות לאחר הניתוח, בעיקר בשל היתרון שלהם בתחילת הדרך.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה תועלת ראשונית משמעותית לתיקון אנדווסקולארי, הנותרת לאורך פרק זמן משמעותי, למרות העובדה שבחולים לאחר ניתוח פתוח שששרדו עד 90 ימים לאחר המעקב, תועד סיכון מופחת לתמותה במהלך השנים הבאות.

N Engl J Med. 2015;373:328-338

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

עומסי חום ותמותת קשישים בבתי אבות – האם דירוגי האיכות מנבאים סיכון?

מקור: Age & Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|11/05/2026

מחקר חדש שפורסם ב־Age and Ageing בחן את השפעת עומסי החום על תמותת דיירי בתי אבות באנגליה ואת האפשרות להשתמש בדירוגי ה־Care Quality Commission (CQC) ככלי לזיהוי מוסדות המצויים בסיכון מוגבר לנזקי חום

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן