במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו בעבר לטיפול ביולוגי, הטיפול ב-Etanercept (אנברל), Infliximab (רמיקד) ו-Rituximab (מבטרה) לווה בסיכון גבוה יותר לאחר שנה לאשפוז עקב זיהום, בהשוואה לטיפול ב-Abatacept (אורנסיה).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לאשפוז עקב זיהום על-רקע טיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית אינו-ידוע. כעת הם בחנו את הסיכון לאשפוז על-רקע זיהום בעקבות טיפולים ביולוגיים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים התבססו על נתוני מדיקייר לשנים 2006-2011 אודות כל החולים עם דלקת מפרקים שגרונית. במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי הם זיהו את כל מקרי הטיפול החדש ב-Etanercept, Adalimumab, Certolizumab, Golimumab, Inlfiiximab, Abatacept, Rituximab ו-Tocilizumab. כל החולים קיבלו טיפול ביולוגי קודם והיו מבוטחי מדיקייר לאורך המעקב. המעקב החל ממועד התחלת הטיפול הביולוגי החדש, לאחר טיפול ביולוגי קודם אחר, והסתיים בתאריך המוקדם מבין הבאים: אשפוז עקב זיהום, 12 חודשים, פער חשיפה מעל 30 ימים, תמותה, או אובדן כיסוי מדיקייר. ניתוח סטטיסיטי שימש להערכת יחס הסיכון לאשפוז על-רקע זיהום לאחר תקנון למדד סיכון לזיהום וערפלנים אחרים.
מבין קרוב ל-32,000 אירועי טיפול ביולוגי חדש בחולים שקיבלו טיפול ביולוגי אחר, 12% כללו טיפול ב-Etanercept, 15.2% טופלו ב-Adalimumab, 5.9% טופלו ב-Certolizumab, 4.4% טופלו ב-Golimumab, 12.4% טופלו ב-Infliximab, 28.9% טופלו ב-Abatacept, 14.8% טופלו ב-Rituximab ו-6.3% ב-Tocilizumab. במהלךהמעקב החוקרים זיהו 2,530 אשפוזים על-רקע זיהום; שיעורי ההיארעות נעו בין 13.1 (Abatacept) ל-18.7 (Rituximab) ל-100 שנות אדם.
לאחר תקנון, הטיפול ב-Etanercept (יחס סיכון של 1.24), Infliximab (יחס סיכון של 1.39) ו-Rituximab (יחס סיכון של 1.36) לווה ביחס סיכון גבוה משמעותית לאשפוז על-רקע זיהום, בהשוואה ל-Abatacept.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!