במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה שכיחות גבוהה של אירועים על-רקע מחלת עורקים היקפית. אעפ”י שבמרבית החולים קיימת מחלת כלי דם ידועה באזורים אחרים וכן גורמי סיכון הפיכים רבים, אלו אינם מאוזנים היטב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות ההיארעות והתוצאות ארוכות הטווח של איסכמיה קריטית של הגפה, איסכמיה חדה של הגפה או איסכמיה ויסארלית חדה, שישמשו להנחייה, נקיטת צעדי מנע וניבוי סיכון.
מדובר במחקר פרוספטקיבי, מבוסס-אוכלוסיה, במהלכו בחנו החוקרים את שיעורי ההיארעות והתוצאים של כל האירועים העורקיים ההיקפיים באוכלוסיה שכללה כ-92,000 משתתפים.
במהלך המחקר תועדו 510 אירועים חדים ב-386 חולים, עם דרישה ל-803 התערבויות. 221 חולים (59.3%) היו בגילאי 75 שנים ומעלה ו-98 חולים (26.3%) היו בגילאי 85 שנים ומעלה. 230 חולים (62.3%) היו עצמאיים לפני האירוע החד, אך 279 חולים (73.4%) הלכו לעולמם או נזקקו לעזרה לאחר שישה חודשים, כך גם 328 חולים (88.9%) לאחר חמש שנים.
שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים היו הנמוכים ביותר בחולים לאחר איסכמיה ויסארלית חדה (28.2%) בהשוואה לאיסכמיה חדה של הגפה (75.3%) ואיסכמיה קריטית של הגפה (92.6%).
גורמי סיכון כללו יתר לחץ דם, עישון וסוכרת (בפרט לאיסכמיה קריטית של הגפה). ב-288 חולים תועדה מחלת לב וכלי דם קודמת וב-361 חולים תועדו גורמי סיכון למחלות כלי דם, אך רק 203 חולים נטלו נוגדי-טסיות (54.4%) ורק 166 חולים נטלו טיפול בסטטינים (44.5%). למרות ש-260 חולים נטלו טיפול בתרופות לאיזון לחץ דם (69.7%), 42.9% מכלל מדידות לחץ הדם המתועדות במהלך חמש השנים לפני האירוע עמדו על 140/90 מ”מ כספית.
מבין 88 חולים (23.6%) עם אירועי תסחיף לבבי, ב-62 חולים הייתה עדות לפרפור פרוזדורים, מתוכם רק 14.5% מהחולים נטלו נוגדי-קרישה למרות שב-82.3% מדדי CHA2DS2-VASc הצדיקו מתן נוגדי-קרישה ולא תועדו התוויות-נגד לטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!