פורסם לראשונה באתר UNIVADIS
הקדמה
היות שרמות טרופונין T מוגברות בדם מעידות על פגיעה בשריר הלב, בדיקה זו הינה שימושית ביותר בזיהוי חולים עם אירוע כלילי חריף העשויים להרוויח מטיפול התערבותי פולשני מוקדם. מחקר חדש הדגים שטרופוניןT עשוי גם לזהות סיכון גבוה לאירוע כלילי חריף בחולים סכרתיים עם מחלת לב כלילית יציבה. האם חולים אלה עם רמות טרופונין גבוהות ירוויחו מטיפול פולשני?
תקציר
בדיקת רמות טרופונין T בדם הינה בדיקה שגרתית בתהליך הערכת חולים עם אירוע כלילי חריף. חולים הסובלים מאירוע כלילי חריף עם רמות טרופונין גבוהות ירוויחו מטיפול פולשני מוקדם. בשנים האחרונות פותחו שיטות רגישות במיוחד המזהות גם רמות טרופונין נמוכות יחסית בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה. מחקרים הצביעו על קשר בין רמות טרופונין הנמדדות בשיטות אלה לבין סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב, אירוע מוחי ומוות בחולים עם מחלת לב כלילית יציבה.
מחקר חדש בדק את רמות הטרופונין ב-2285 חולים סכרתיים עם מחלת לב כלילית יציבה על מנת להעריך את הקשר בין רמות טרופונין לבין הסיכון לאירוע כלילי חריף בחולים אלה. בנוסף, חולים עם רמות טרופונין גבוהות (מעל ng/l14) הוקצו אקראית לטיפול פולשני של רה-וסקולריזציה או לטיפול תרופתי על מנת לבדוק תועלת אפשרית של טיפול פולשני בחולים אלה.
ב-39.3% מהחולים נמצאו רמות טרופונין גבוהות בעת גיוסם למחקר. לאחר חמש שנים היה שיעור המוות ממחלות לב וכלי דם, אוטם שריר הלב או אירוע מוחי (ה-composite end point)27.1% בחולים עם רמות טרופונין גבוהות. זאת לעומת שכיחות של 12.9% בחולים עם רמות טרופונין תקינות. אחרי תיקון לגורמי סיכון קרדיווסקולריים, חומרת הסוכרת, ממצאים באק”ג והאנטומיה הכלילית, ה hazard ratio לcomposite end point בקרב חולים עם רמות טרופונין גבוהות היה 1.85. מבין החולים עם רמות הטרופונין הגבוהות, טיפול פולשני מוקדם לא הוביל לירידה בשכיחות ה-composite end point.
לסיכום, מחקר זה מצא שרמות טרופונין T בחולים סכרתיים עם מחלת לב כלילית יציבה יכולות לנבא מוות מגורמים קרדיווסקולריים, אירוע כלילי ואירוע מוחי. לעומת זאת, רמות טרופונין גבוהות בחולים אלה אינן יכולות לזהות תת-קבוצה של חולים שירוויחו מטיפול התערבותי פולשני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!