במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הסיכון לסוכרת עם טיפול בגלוקוקורטיקואידים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית תלוי במינון ובמשך הטיפול, אך ההשפעה תקפה רק לטיפול שניתן במהלך ששת החודשים האחרונים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לכמת את הסיכון להיארעות סוכרת על-פי מינון, משך ומועד טיפול בגלוקוקורטיקואידים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
מדובר במחקר עוקבה שכלל שני מאגרי נתונים: CPRD (מאגר נתונים מבריטניה), שכלל קרוב ל-22,000 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (1992-2009) ומאגר NDB (National Data Bank, מאגר נתונים אמריקאי) שכלל קרוב ל-13,000 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (1998-2013). החוקרים אספו נתונים אודות מינון ומועד הטיפול בגלוקוקורטיקואידים.
מהנתונים עולה כי יחס הסיכון מטופלים בגלוקוקורטיקואידים בהווה עמד על 1.30 ועל 1.61, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופות אלו במאגר הבריטי ובמאגר האמריקאי, בהתאמה. מגוון מודלים סטטיסטיים אישרו את הסיכון המוגבר עם מינון ומשך הטיפול בגלוקוקורטיקואידים. ממודל WCD (Weighted Cumulative Dose) עלה כי טיפול בגלוקוקורטיקואידים לאחרונה תרם הכי הרבה לסיכון הנוכחי לסוכרת, בעוד שהמינונים שניתנו למעלה משישה חודשים קודם לכן לא השפיעו על הסיכון הנוכחי. במאגר CPRD, טיפול מקביל לפרדניזולון במינון 5 מ”ג במהלך החודש האחרון לווה ביחס סיכון של 1.20, טיפול בשלושת וששת החודשים האחרונים לווה ביחס סיכון של 1.43 ו-1.48, בהתאמה, בהשוואה לאלו שלא נטלו טיפול בגלוקוקורטיקואידים.
לסיכום, טיפול בגלוקוקורטיקואידים הינו גורם סיכון חשוב וניתן לכימות להתפתחות סוכרת, כאשר הסיכון מושפע ממינון ומשך הטיפול, אם כי רק עבור טיפול שניתן במהלך ששת החודשים האחרונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!