מנתונים חדשים עולה כי פחות מ-15% מפרוצדורות Resuce PCI במצבי אוטם חד של שריר הלב עם עליות מקטע ST לאחר כשלון טיפול פיברינוליטי, מבוצעת בגישה רדיאלית, זאת למרות שהסיכון לדימום נמוך יותר בגישה זו, בהשוואה לגישה פמוראלית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את דפוסי השימוש בצנתור בגישה רדיאלית לטיפול במצבי אוטם חד של שריר הלב עם עליות מקטע ST והקשר בין אתר הגישה הוסקולארית ובין התוצאות.
החוקרים אספו נתונים אודות חולים ממאגר National Cardiovascular Data Registry שעברו Rescue PCI בשל אוטם חד של שריר הלב עם עליות מקטע ST בין השנים 2009-2013. החולים סווגו על-בסיס אתר הגישה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת שיעור הדימומים באשפוז, סיבוכים וסקולארים ותמותה בין שתי הגישות.
מהתוצאות עולה כי גישה רדיאלית שימשה ב-14.2% מהמקרים. מניתוח מתוקן עלה כי Rescue PCI בגישה רדיאלית לווה בשיעור דימומים נמוך משמעותית, בהשוואה לגישה פמוראלית (יחס סיכויים של 0.67, p=0.003), אך ללא הבדלים בשיעורי התמותה (יחס סיכויים של 0.81, p=0.35). דימום ממערכת העיכול היה פחות נפוץ בקבוצת החולים לאחר צנתור בגישה רדיאלית (יחס סיכויים של 0.23, p=0.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במאגר זה של תנאי העולם האמיתי, גישה רדיאלית שימשה במיעוט המקרים ולוותה בשיעור דימומים נמוך משמעותית, בהשוואה לגישה פמוראלית, בחולים שנדרשו ל-Rescue PCI. עם זאת, לא ניתן לשלול השפעה של הטיית בחירת טיפול במקרים אלו והם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לזהות גורמים המנבאים דימום ותמותה באוכלוסיה זו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!