מנתונים חדשים עולה כי לפרק הזמן בין אבחנת פרפור פרוזדורים קבוע ובין אבלציה באמצעות צנתר השפעה משמעותית על שיעורי ההצלחה של הפרוצדורה, כאשר ככל שמרווח הזמן ארוך יותר, כך התוצאות גרועות יותר. בנוסף, במאמר שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology מדווחים החוקרים על קורלציה בין עיכוב ממושך יותר ובין עליה בריכוזי BNP (B-type Natriuretic Peptide) ו-CRP (C-Reactive Protein).
החוקרים התבססו על אוכלוסית חולים לאחר אבלציה באמצעות גלי רדיו בשל הישנות פרפור פרוזדורים תסמיני בין 2005-2012. הם עקבו אחר הביקורים המתוכננים של החולים ותרשימי אק”ג 3, 6 ו-12 חודשים לאחר הפרוצדורה ולאחר מכן על-בסיס שנתי. הסקירה הנוכחית התמקדה ב-1,241 חולים עם פרפור פרוזדורים קבוע וללא אבלציה או ניתוח לבבי קודם.
חציון הזמן בין אבחנה ראשונה של פרפור פרוזדורים קבוע ובין פרוצדורת אבלציה עמד על 3 שנים.
מעל 90% מהחולים התקבלו בתמונה של פרפור פרוזדורים ביום האבלציה; בקבוצה זו, חציון הזמן ששהו ברציפות בקצב פרפור פרוזדורים לפני האבלציה עמד על 13 שבועות. חציון הזמן הנ”ל נע בין 6 שבועות (אחוזון 25) ועד 34 שבועות (אחוזון 75). בחולים עם פרפור פרוזדורים רציף שנמשך למעלה משנה, חציון הזמן בקצב פרפור פרוזדורים לפני פרוצדורת אבלציה עמד על 168 שבועות.
במהלך מעקב בן שנתיים, 599 חולים (48.3%) אובחנו עם הישנות פרפור פרוזדורים. שיעורי ההישנות עמדו על 33.6% באלו ברבעון הראשון של מרווח הזמן בין האבחנה ועד האבלציה; 52.6% באלו ברבעון השני, 57.1% ברבעון השלישי ו-54.6% באלו ברבעון הרביעי.
בקבוצת החולים בה מרווח הזמן בין האבחנה ועד אבלציה של פרפור פרוזדורים היה ארוך יותר תועדה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, עם פרוזדור שמאלי גדול יותר. כמו כן, באלו עם מרווח גדול יותר בין האבחנה הראשונית ובין האבלציה תועדו רמות BNP ורמות CRP גבוהות יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי האבחנה הראשונה של פרפור פרוזדורים הינה נקודת זמן קריטית במהלך הטבעי של הפרעת הקצב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!