בחולים עם יכולת גופנית טובה יותר סיכון מופחת לתמותה מוקדמת על-רקע אוטם ראשון של שריר הלב, כך עולה מתוצאות ניתוח רטרוספקטיבי של ממצאי פרויקט FIT (Ford Exercise Testing Project), שפורסמו בכתב העת Mayo Clinic Proceedings.
החוקרים התמקדו במדגם שכלל 2,086 חולים ללא היסטוריה של אוטם שריר הלב. בתחילת המחקר, כל המשתתפים השלימו מבחן מאמץ על הליכון לאחר פרוטוקול ברוס. היכולת הגופנית סווגה על-בסיס מדד MET (Metabolic Equivalent) במהלך מבחן הליכון מדורג של פחות מ-6 MET, 6-9 MET, 10-11 MET ו-12 MET ומעלה.
תמותה מוקדמת הוגדרה כתמותה מכל-סיבה בתוך 28, 90, או 365 ימים מאירוע לבבי ראשון, והזמן הממוצע ממבחן המאמץ ועד האוטם הלבבי עמד על 6.1 שנים.
בסיכומו של דבר, 10.6% מכלל המשתתפים הלכו לעולמם 28 ימים לאחר האוטם הלבבי, כמו גם 15.7% מהחולים לאחר 90 ימים, ו-24.5% מהחולים לאחר שנה מהאוטם הלבבי. עם זאת, שיעור החולים שהלכו לעולמם בשלב מוקדם בכל שלוש נקודות הזמן ירד באופן עקבי עם עליה ביכולת הגופנית.
כאשר החוקרים בחנו את היכולת הגופנית כמשתנה רציף, כל עליה של 1-MET ביכולת הגופנית לוותה בירידה של 8-10% בסיכון לתמותה מוקדמת לאחר אוטם לבבי ראשון.
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי יכולת גופנית טובה יותר מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מוקדמת לאחר אוטם לבבי ראשון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!