מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ADA (American Diabetes Association) עולה כי לטיפול במטפורמין תתכן השפעה מגנה ארוכת-טווח מפני מחלות נוירו-דגנרטיביות, כולל מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון.
מדגם המחקר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, מעל גיל 50, תחת טיפול באינסולין. המשתתפים היו במעקב ממועד האבחנה ועד תמותה או תוצא סיום. מבין 150,435 חולים שענו על הקריטריונים הללו, 41,696 הוצאו מהמחקר בשל ערפלנים שונים, כולל נוירופתיה, חסר וויטמין B12, מחלה נוירו-דגנרטיבית קודמת, ליקוי קוגניטיבי, או השפעות מאוחרות של מחלה צרברווסקולארית, ממאירות או מחלת כליות סופנית. חולים שנטלו אינסולין במשך פחות משני-שליש מתקופת המחקר הוצאו מהמחקר.
המדגם הסופי כלל 6,046 חולים (מעל 90% גברים), בגיל ממוצע של 63 שנים. חציון משך המעקב עמד על 5.25 שנים.
מעבר לתפקוד כלייתי ותרופות אחרות לסוכרת, החוקרים תקננו גם לגיל, מגדר, גזע, עישון, השמנה והיסטוריה של סיבוכים ומחלות רקע אחרות.
במהלך המעקב תועדו 334 מקרים של דמנציה, כמו גם 100 מקרים של מחלת פרקינסון, 71 מקרים של מחלת אלצהיימר ו-19 מקרים של ליקוי קוגניטיבי.
ההיארעות המתוקנת של התפתחות לפחות אחת מהמחלות הנוירו-דגנרטיביות ל-100 שנות-אדם עמדה על 2.08 באלו שלא טופלו במטפורמין מעולם, 2.47 באלו שטופלו במטפורמין במשך פחות משנה, 1.61 עם טיפול פחות משנתיים, 1.30 עם טיפול במשך 2-4 שנים ו-0.49 עם טיפל במשך 4 שנים ומעלה.
הקשר בין טיפול במטפורמין ובין סיכון מופחת למחלה נוירו-דגנרטיבית היה מובהק סטטיסטית רק לאחר שנתיים.
בהשוואה לאלו שלא טופלו במטפורמין, יחסי הסיכון עם טיפול במשך 2-4 שנים לכל המחלות הנוירו-דגנרטיביות יחדיו עמדו על 0.623 ועבור טיפול במשך 4 שנים ומעלה עמדו על 0.216.
הממצאים היו מובהקים גם באופן ספציפי עבור דמנציה (0.567 עם טיפול 2-4 שנים ו-0.252 עם טיפול במשך 4 שנים ומעלה) ועבור מחלת פרקינסון ואלצהיימר רק מעבר לארבע שנות טיפול.
הפחתה דומה בסיכון תועדה בדמנציה ומחלת פרקינסון, אך לא תועדה גם בתתי-סוגים אחרים של מחלות, ככל הנראה בשל מספר האירועים הקטן. החוקרים קוראים להשלים מחקר פרוספקטיבי גדול יותר לאישור הקשר והערכת הסיבתיות.
מתוך כנס ה-ADA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!