במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השינויים במהלך השנים 1940-2006 במשטרי טיפול למחלות ממאירות והמעקב אחר ההשפעות המאוחרות של טיפולים אלו הובילו להפחתת עליה במקרי תמותה עקב הישנות או התקדמות וגורמים לא-ממאירים באלו שטופלו לאחרונה. בקרב שורדים בגילאי 60 שנים ומעלה, העליה במספר מקרי התמותה עקב מחלות סירקולטוריות עלתה על העליה במספר מקרי התמותה עקב ממאירויות ראשוניות נוספות.
החוקרים התבססו על מדגם ארצי שכלל 34,489 משתתפים ששרדו ממאירות בילדות עם אבחנה בין 1940-2006 והיו במעקב עד 28 בפברואר, 2014. הם בחנו את שיעורי התמותה מסיבות ספציפיות ואת העליה בסיכון לתמותה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעות של גורמי סיכון.
בסיכומו של דבר תועדו 4,475 מקרי תמותה, שיעור גבוה פי 9.1 מהצפוי באוכלוסיה הכללית, מקביל לעליה של 64.2 מקרי תמותה ל-10,000 שנות-אדם. היקף העליה במקרי התמותה מכל-סיבה ירד באלו שטופלו לאחרונה; באלו שטופלו במהלך 1990-2006 מצאו החוקרים כי 30% מהעליה במקרי התמותה תועדה באלו שטופלו לפני שנת 1970. האחוזים המקבילים של הירידה בעודף מקרי התמותה עקב הישנות או התקדמות וגורמים לא-ממאירים עמדו על 30% ו-60%, בהתאמה. בקרב שורדים בגילאי 50-59 שנים, 41% ו-22% מהעליה בתמותה יוחסה לממאירויות ראשוניות נוספות ומחלות סירקולטוריות, בהתאמה, בעוד שהשיעורים המקבילים באלו בגילאי 60 שנים ומעלה עמדו על 31% ו-37%.
המסקר העיקרי של המחקר הוא כי מעקב מבוסס-עדויות המכוון למניעת עליה בתחלואה ותמותה בשורדים בגילאי 60 שנים ומעלה חשוב יותר מגידולים ראשונים נוספים כגורם המוביל לעליה בתמותה.
BMJ, 2016; 354
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!