במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Oncology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים שמנים המטופלים בכימותרפיה בגישת Dose Dense לפי שטח פני הגוף האמיתי סיכון גבוה יותר להתפתחות רעילות חמורה ללא השפעה על ההישרדות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מינוני טיפול כימותרפי לעיתים קרובות מותאמים לשטח פני גוף של 2.0 מ”ר או מתוקנים למשקל האידיאלי בשמנים בשל סיבות הנוגעות לבטיחות הטיפול.
בתקופה שבין אוגוסט 2004 ועד יולי 2008, סך כולל של 3,023 חולים גויסו למחקר GAIN, מחקר אקראי בשלב 3 להשוואת שני סוגים של משטר DD (Epirubicin, Docetaxel, Cyclophosphamide לעומת Epirubicin, Cyclophosphamide ולאחר מכן Docetaxel עם Capecitabine). החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי 555 חולים עם מדד מסת גוף של 30 ומעלה להערכת בטיחות ותוצאות טיפול.
החוקרים מדווחים כי 18% מכלל המטופלים היו שמנים: 31% מהם קיבלו טיפול כימותרפי לפי שטח פני גוף לא-מתוקן. ביתר החולים, שטח פני הגוף תוקן למשקל אידיאלי או נקבע על 2 מ”ר. חום נויטרופני תועד ב-15% מהשמנים שקיבלו טיפול כימותרפי במינון מלא, לעומת 6% מהשמנים שטופלו לפי חישוב פני שטח גוף מתוקנים. תרומבוציטופניה בדרגה גבוהה תועדה ב-9% לעומת 3% מהחולים.
בסיכומו של דבר, 17% לעומת 10% פיתחו אירוע תרומבואמבולי, שהוגדר בדרגה גבוהה ב-13% לעומת 6%, בהתאמה, ו-3% לעומת 0.3% פיתחו גלי חום בדרגה גבוהה. סחרחורות (5% לעומת 11%), שלשולים (19% לעומת 27%) ועליה בריכוז קריאטינין (7% לעומת 14%) היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול המותאם. עם זאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי הישרדות ללא מחלה והישרדות כוללת בין חולים לא-שמנים, שמנים תחת מינון מלא או לפי שטח פני גוף מתוקן.
החוקרים כותבים כי יש להקפיד על התאמת מינון טיפול כימותרפי למניעת סיבוכים מסכני חיים.
Ann Oncol. 2016;27(11):2053-2059
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!