אין צורך במתן הפרין רוטיני לאחר התערבות לטיפול ב-MI אקוטי (מתוך Am J Cardiol)

אין צורך במתן רוטיני שלheparin לאחר התערבות קורונרית תת עורית (PCI) לשם טיפול ב-MI אקוטי בחולים, אשר לא מקבלים מעכבי גליקו פרוטאין IIb/IIIa.

לדברי החוקרים, המחקרים שלהם מספקים עדות לכך, שעירוי רוטיני של הפרין לא מועיל בחולים, שעברו הכנסת סטנט לטיפול ב-MI אקוטי. בעצם, השימוש בהפרין (בנוסף לטיפול בו זמנית עם aspirin ו-thienopyridines) יכול להעלות את הסיכון לדימום ולהיות מזיק.

החוקרים בדקו את מאגר נתונים ממחקר CADILLAC (Controlled Abciximab and Device Investigation to Lower Late Angioplasty Complications) בכדי להעריך את היעילות של מתן רוטיני של הפרין לאחר PTCA (percutaneous transluminal angioplasty) ראשוני והשמת סטנט.

שיעורי התמותה בבית החולים, אוטם מחדש, שבץ מטיל נכות, אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים ושיעורי הרה-ווסקולריזצית כלי דם בבית החולים לא השתנו משמעותית בין קבוצות, שקיבלו הפרין ובין אלה, שלא קיבלו הפרין, כך עולה מתוצאות המחקר, שפורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Cardiology.

בתת קבוצה של חולים המטופלים באנגיופלסטיקה ללא סטנט, שימוש בהפרין לאחר הפרוצדורה היה בקורולציה חלשה (בלתי תלוי) עם אירועים קרדיאליים מג’ורים בלתי רצויים לאחר שנה ובתוך בית החולים נמוכים יותר.

באופן פרדוקסלי, לחולים, שטופלו רק ב-PTCA ולאחר מכן בהפרין, הייתה שכיחות נמוכה יותר של דימום בינוני וסיכון משולב נמוך יותר של דימום בינוני או חמור בהשוואה לחולים דומים, שלא קיבלו הפרין.

בניגוד לכך, חולים עם סטנט, שקיבלו הפרין, היו יותר עתידים לחוות דימום בינוני או חמור ולשהות יותר זמן בבית החולים, כמו כן, שהותם עלתה יותר כסף בהשוואה לחולים עם סטנט, שלא קיבלו הפרין. סיבוכים אנגיוגרפיים לאחר ה-PTCA לא השתנו בין חולים, שקיבלו הפרין לאחר הפרוצדורה ובין אלה, שלא קיבלו.

החוקרים מסכמים ואומרים כי תוצאות המחקר הנוכחי מציעות, שמתן רוטיני של הפרין של 60 שעות לאחר פרוצדורה יכול להיות מועיל אם בוצע רק PTCA, אך אין בו צורך והוא עשוי להיות מזיק אם לזיית האוטם מיוצבת על ידי סטנט.

בחולים לאחר PCI עם סיבות רפואיות אחרות לאנטי קרישה ואלה עם EF (ejection fraction) ירוד או עם שוק קרדיוגני, הרופא צריך להשתמש בשיקול דעת בבחירת הטיפול האנטי קרישתי. ממצאי המחקר עשויים לא להיות מתאימים ישירות לקבוצות אלה של חולים בסיכון גבוה.

Am J Cardiol 2007;99:202-207

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן