ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של Cephalalgia, עולה כי בהשוואה לאי מתן טיפול, טיפול מניעתי של מיגרנה בעזרת topiramate נראה כ-cost-effective.

לדברי החוקרים, המודל שלהם כולל פרטים, כגון תדירות המיגרנה בנקודת ההתחלה, הפסקת הטיפול ותגובה ועלות של טיפול אקוטי ומניעתי פר התקף. תוצאות המחקר כוללות מספר מיגרנות שנמנעו כל חודש, עלויות טיפול אקוטי ומניעתי ועלות פר QALY (quality-adjusted life year).

החוקרים חישבו כי שימוש ב- topiramateהיה קשור עם 1.8 פחות מיגרנות כל חודש ותוספת ב-QALY של 0.0384. תוספת העלות של topiramate בהשוואה לאי מתן טיפול מניעתי הייתה בערך 10 פאונד סטרלינג פר מיגרנה שנמנעה ו-5700 פאונד פר QALY.

יחס cost-effectiveness זה דומה לזה של התערבויות רפואיות מקובלות אחרות והוא מתחת לספים, שמשמשים בצורה נפוצה סוכנויות, כגון UK National Institute for Clinical Excellence.

חיסכון כולל של 36 פאונד פר חודש כתוצאה מקיצוץ באיבוד ימי העבודה, מציע כי topiramate יכול לחסוך בעלויות בהשוואה לאי מתן טיפול מניעתי.

בעצם, במודל קודם בארצות הברית, חיסכון בעלויות ישירות ולא ישירות קיצץ בשני שליש מהעלות של טיפול ב- topiramate, אך חסכונות אלה קיצצו לחלוטין את העלות של topiramate במודל של UK.

החוקרים מסכמים ואומרים כי למרות שמשלמי הטיפול הרפואי מתעניינים בעיקר בעלויות ישירות של טיפול, ההשפעה המשמעותית, שיש למיגרנה על פרודוקטיביות בעבודה, הופכת את תוצאות המחקר למעניינות במיוחד למעסיקים ולעובדי מקצועות הבריאות המחפשים לשפר את היכולות המקצועיות.

Cephalalgia 2007;26:1473-1482

לידיעה במדסקייפ