יו”ר הר”י קורא לממשלה להוסיף מיידית 3,000 מיטות אישפוז לפנימיות ולגריאטריות (הר”י)

בנייר עמדה חריף ביותר אותו מפרסמת היום ההסתדרות הרפואית, מוצגים נתונים חמורים של מצב האישפוז בישראל, לפיהם ישראל במקום מאוד לא מכובד בעולם המערבי ביחס מיטות אישפוז לנפש, כשמגמת הירידה בתשתית האישפוז (מיטות , ציוד וכ”א) נמצאת בירידה מתמדת.

ע”פ דיווח ב”הארץ” קרא גם יו”ר הר”י, ד”ר בלשר להקמת ועדת חקירה לבדיקת מחדלי מערכת האישפוז במסגרת כנס חירום שהתקיים אמש ב”שיבא”.  

להלן ההמלצות המרכזיות של הר”י לתיקון המצב החמור, כפי שמופיעות במסמך העמדה:

1.       יש להוסיף, באופן מיידי, 3,000 מיטות אשפוז למחלקות הפנימיות והגריאטריות, אשר יורידו את שיעורי התפוסה במחלקות אלו, לשיעורים הנהוגים בעולם המערבי (90% תפוסה במחלקות הפנימיות, 80% תפוסה במחלקות הגריאטריות והיחידות לטיפול נמרץ).

2.       יש לתקנן את בתי החולים לפי התפוסה בפועל ולא לפי התפוסה הרשמית. חובה למלא את התקנים בגין מתמחים שעוזבים לאחר תורנות. ולתת מענה במקומות בהם התפוסה גבוהה ו/או בתקופות עומס.

3.       יש לתקנן את המחלקות הפנימיות תוך התחשבות בתמהיל החולים המאושפזים.

4.       יש להוסיף שורות תורנות: 2 תורנים במחלקות הפנימיות, אשר יתנו פתרון גם למיון בערב ובלילה ובנוסף, יש לבחון את המציאות והצרכים ולהקצות תורנים על פי הצורך.

5.       מיסוד וועדה עצמאית מקצועית תכנון פיתוח שתבחן באופן קבוע את צורכי מערכת האשפוז ותמליץ על פיתוח עתידי על פי השינויים הדמוגרפיים טכנולוגיים ומדיניות הבריאות שמשרד הבריאות יחליט עליה.

לעיון במסמך העמדה המלא המוצג באתר הר”י – הקליקו כאן

הערת המערכת: הסיפור של מצוקת האישפוז מתעורר כמעט מידי שנה, בעיקר כאשר השפעת קצת תוקפנית יותר מהרגיל.  הנקודה החמורה ביותר במסמך לדעתנו היא הטיעון לפיו המגמות של הירידה ביכולות האישפוז הן מכוונות ומתוכננות ע”י הממשלה. זו טענה קשה וחמורה שיחד עם ההמלצות האופרטיביות של הר”י מחייבת את הממשלה בכלל ושר הבריאות בפרט לתגובה והתייחסות עניינית והולמת.

נראה לנו שמכיוון שהגורם העיקרי למצוקה הוא מגבלה ומחסור תקציבי, שיש מקום לבחינה כלכלית/רפואית ארוכת טווח אשר תבחן את המלצות הר”י גם במבחן הכלכלי. כלומר, אם ניתן יהיה להוכיח שההשקעה הנדרשת מחזירה את עצמה הן במונחי עלות טיפול בסיבוכים הנגרמים כתוצאה מטיפול לא אופטימלי בתנאי אישפוז לא ניאותים, והן במונחי מניעת תמותה על רקע טיפול לא איכותי מספיק – אולי גם התנגדותם של כלכלני ואנשי האוצר תוסר, ובכל מקרה יהיה בסיס חזק יותר לגיוס תמיכה ציבורית ופוליטית ליישום ההמלצות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן