סרקומה של רקמה רכה עם גרורות לריאות ניתנת לריפוי בעזרת הסרה כירורגית (מתוך Arch Surg)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של Archives of Surgery ,עולה כי הסרה כירורגית של סרקומת רקמה רכה עם גרורות לריאות יכולה להיות מושגת עם תחלואה ותמותה נמוכים מאוד ואולי אף לעבור ריפוי.

למרות שהסרה של סרקומת רקמה רכה (STS) השולחת גרורות לריאות היא פרוצדורה נפוצה, הסכמה בנוגע לאיזה הם המועמדים הכי טובים טרם בוססה. התוצאות הנוכחיות מציעות כי זה נראה משתלם לנתח כל חולה עם גרורות לריאות אלא אם קיימת קו-מורבידיות חמורה או מחלה גרורתית, שלא ניתנת להסרה טכנית.

בבית חולים בהמבורג כל החולים עם STS עם גרורות לריאות הניתנות לניתוח עברו ניתוח רדיקלי למטרת ריפוי. יוצאי הדופן היחידים הם כשלון של הגידול הראשוני לעבור רגרסיה לפחות בחלקו לאחר 6 חודשי כימותרפיה, מעורבות נרחבת של מדיאסטינום או של קיר בית החזה, מחלה ריאתית, שלא ניתנת להסרה או מחלה גרורתית מחוץ לריאות, קו-מורבידיות אחרות או תפקוד ריאתי לא מספק.

בין השנים 1991 ו-2002, 61 מתוך 121 חולים, שפיתחו גרורות לריאות כתוצאה מסרקומת רקמה רכה, עברו sternotomy או anterior lateral thoracotomy לשם הוצאת גרורות כולל wedge resection או כריתת אונה.

לא היו מקרים של תמותה סביב הניתוח. 9 חולים חוו דליפה אלבאולרית זמנית, שדרשה ניקוז פלאורלי, ל-3 היו זיהומים בפצע ו-3 חוו היפו ונטילציה. למעט זאת לא היו סיבוכים מג’ורים.

לאחר מעקב ממוצע של 60 חודש, זמן ההישרדות הממוצע היה 33 חודש (נע בין חודשיים ל-125 חודש). שיעור ההישרדות לאחר 5 שנים היה 25%.

לאף אחד מגורמי הסיכון גיל, מין, דרגת מיון הגידול, מספר הגרורות, מעורבות דו צדדית, סוג היסטולוגי, מיקום הגידול הראשוני והאינטרוול לפני שה-STS הגרורתי אובחן, לא היה אפקט משמעותי על ההישרדות.

החוקרים דיווחו על כך, ששישה חולים עברו הוצאות חוזרות של STS, וכי חולים אלה היו בין 13 החולים, שחיו הכי הרבה.

Arch Surg 2007;142:70-75

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן