בדיקת דופלר לאחר מתן TPA עוזרת לנבא תוצאה קלינית לאחר שבץ (מתוך Stroke)

מחקר חדש מצא, כי אולטראסאונד דופלר טרנס קרניאלי הינו יעיל בניבוי הידרדרות קלינית לאחר מתן תוך וורידי של tissue plasminogen activator (TPA) רקומביננטי כטיפול בשבץ אקוטי.

לדברי החוקרים, חוסר היכולת להשיג או להחזיק כלי דם פתוח בסוף עירוי ה-TPA נמצא בקורלציה עם הסיכוי להחמרה קלינית ותוצאה גרועה בטווח הארוך.

החוקרים מציינים, כי TPA רקומביננטי הינו הטיפול היחיד המאושר לטיפול בשבץ אקוטי בחלון הזמן בן שלוש השעות לאחר הופעת התסמינים. עם זאת, לאחר 3 חודשים, מחצית מהחולים שטופלו ע”י TPA נותרו עם נכות קשה או נפטרו.

במטרה לבדוק את התועלת של בדיקת דופלר טרנס קרניאלית בניבוי התוצאה, בדקו החוקרים 374 חולים שקיבלו TPA במתן תוך וורידי 142 שעות בממוצע לאחר הופעת תסמיני השבץ.

בסוף העירוי, ב- 59% מהחולים נמצאה חסימת עורקים פרסיסטנטית, חסימה חוזרת נצפתה ב-14%, ופתיחה מלאה הושגה ב-27%.

החמרה קלינית התרחשה ב-44 חולים (12%), רובם (82%) הראו חסימה פרסיסטנטית או חסימה חוזרת.

לאחר תיקון, יחס הסיכויים להחמרה קלינית בחולים עם חסימה פרסיסטנטית היה 1.7, ואילו בחולים עם חסימה חוזרת יחס הסיכויים עמד על 4.9.

באופן כולל, יחס הסיכויים לתוצאות גרועות בטווח הארוך בחולים עם חסימה פרסיסטנטית, חסימה חוזרת או פתיחה חלקית היה 5.2.

לדברי החוקרים, חסימה חוזרת מוקדמת, הנראית בדופלר טרנס קרניאלי הינה גורם מנבא מהימן להחמרה קלינית ותוצאה גרועה.

Stroke 2007;38:69-74

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן