ממחקר חדש, שפורסם בגליון 8 בינואר של Archives of Internal Medicine, עולה כי הפרוגנוזה בחולי COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), גרועה יותר בנוכחות דיכאון, ואילו טיפול בנוגדי דיכאון או התערבויות פסיכולוגיות בחולי COPD, הסובלים מדיכאון, מביא לשיפור התוצאות.
תסמיני דיכאון הינם שכיחים מאוד בחולי COPD, אך השפעת דיכאון על תוצאות המחלה מעולם לא נבדקה במלואה. במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי, שכלל 376 חולים שאושפזו בעקבות החמרה אקוטית של COPD, עקבו החוקרים אחר המשתתפים במשך שנה אחת. שכיחות דיכאון בעת האישפוז עמדה על 44.4%.
במהלך תקופת המעקב, 57 חולים (15.2%) נפטרו ו-202 (53.7%) אושפזו בשנית לפחות פעם אחת.
מניתוח התוצאות עולה כי דיכאון קשור בסיכון מוגבר לתמותה (Adjusted Hazard Ratio = 1.93), בלא תלות בחומרת COPD, מחלות נלוות וגורמים התנהגותיים, פסיכוסוציאליים וסוציואקנומיים.
משך השהות בבית החולים היה ארוך יותר בחולי COPD מדוכאים, בהשוואה לחולי COPD שאינם סובלים מדיכאון, הדבר נכון גם עבור מספר ימי האישפוז הכולל בשנה אחת.כמו כן, שיעור המעשנים לאחר 6 חודשים היה גבוה יותר בקרב חולי COPD הסובלים מדיכאון, שיעורי ההחמרה בתסמינים בחולים אלו עמדו על 12-37%.
החוקרים מעלים את האפשרות לפיה התערבויות להקלה על תסמיני הדיכאון עשויות להשפיע על תוצאות COPD. מחקרים בנוגע לטיפול בנוגדי-דיכאון והתערבויות פסיכולוגיות, צפויים לתת תשובה סופית בנוגע לשיפור סיכויי ההישרדות, איכות החיים וטיפולים עצמיים, עם צמצום הפניות למערכת הבריאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!